עוד לילה ללא שינה. רגליי כואבות מדלקת שקיבלתי מעשרות ייתושים שעקצו אותי לפני יותר משבעיים. למזלי, לא חתפתי מלריה עוד פעם...רק רגליי כל כך נפוחות היו שהיה צריך להשפז אותי פעם שלישית וחודשיים עוד לא עברו מפחד של קרישיי דם פוטנציאלים ...אבל לא מזה אני סובלת בעיקר.
אני זוכרת גבר אחד שאהב אותי לזמן קצר. אז ב1990 הא היה בחיי לכמה חודשים. כאשר הוא הודיע על רצונו לעזוב אותי, הייתי כל כך בודדה כבר שהמכה הגיעה על מישהי שהיא כבר על הרצפה. אני רואה אותו עשורים מאוחר יותר והוא נשאר אותו דבר: בן אדם ללא רגשות ממש...
כמה שנים אחרי הפרידה, הוא יצר קשר איתי שוב ורצה לבוא למיטתי. בהתחלה הסכמתי. הייתי נערה עם ביטחון נמוך כל כך. אחרי זה, ניפרדתי ממנו : " אין לנו מה לחלוק ביחד..." אמרתי לא..
הוא ניסה קצת לשכמע אותי אבל נישארתי בשלי...רציתי בצורה מאורפלת אבל רציתי וזה מאז ומתמיד שסוף סוף יואהבו אותי. מתברר שז הייתה ריצה שלחה אותי למעשה עד היום.
התחלתי את דרכי עם ביטחון עצמי כל כך נמוך שהיה לי את הצורך לבנות את עצמי במהלך 50 שנות חיי הראשונים.
מעט זמן לפני עזיבתי הלא רצויה את הארץ, הכרתי אהבה הדדית אמיתית. הרבה טעויות נעשו מבחינתו בהארכת דברים...הלכתי אחריו כי חאמנתי לו בליבי אבל גם בליבי היה חשש לחוסר אפשרות ממשית של החלום הזה מפאת הנסיבות הקיימות. הוא היה נהג לומר לי שהייתי חסרת ביטחון עצמי. בזה הוא עזר לי המון להבין שזה מה שאני מפגינה. ואני צריכה לשנות את הרושם הזה...
היום, אני יודעת מי אני....a survivor אבל לא רק. אני יודעת בדיוק מי אני. בן אדם צנועה בתחילת הדרך שמחפשת לייסם להגשים עדיין את החלום הזה של אהבה.
אני פוחדת משני דברים...שהוא שחך אותי כבר מצד אחד..וגם שפצעתי אותו שוב ללא צורך..כי לא רציתי בכך. אבל הוא סגר את הדלת הרמטית...ואיני יכולה לראות שום דבר מעבר.
הלילות הקשים ותנאי העבודה ביחד גרמים לי סבל רב
גם הגעגע לזרועותיו ממש...זהו חוסר שיהיה לי קשה למלא ולמצוא שוב בזרועות אחרות....
היום, אין אני שואלת לעצמי את השאלה הזו שוב...אין אני יודעת כלל וכלל מה יתן לי מחר. אני סגורה ומסוגרת בסבל הזה שלי ואני לא פורחת. מצד שני אני מתפקדת היטב...אבל לעזאזל כל כך הרבה קשיים איפה שאני לא פונה...
השחר עלה על היום האפריקי...שחר שאינו שחר של תקווה אלא של לב דועב...אין לי דמעות כבר. קיבלתי מכה....חזקה..ועדיין אני על הרצפה...אבל אני כבר לא שייכת, לא רלהנטית..
הייתי רוצה להיות כבר בעוד כמה חודשים