בchamps elysees
עשיתי 7000 קלמ כדי ללכת להסתפר אצלו. 6 חודשים לא הסתפרתי. הגעתי אליו כמו ראמה של אריה עם קשרים בכול השעיר, יבש כמ קש...הןא פינק אותי במיוחד רפאל....דיבר על החלום לעזוב את פריז...עוד אחד...ועשה לי מסאג של הראש....אחרי שהוא קרע לי חצי מהראש...
אחר כך צבע לי החזיר את הצבע שחור חם אדמה עץ...אני נראית כמו פולניה אמיתית...אבל עדיין אני אוהבת סקס
חשבתי עלי לרגע...ואחר כך זה ברח לי מהראש...חשבתי...כל חיי אהיה לבד לא משנה מה...כך זה נגזר עלי...זהו זה...ואפילו לא בכיתי
אפילו לא על עצמי
הגעתי לאחת התחנות הגדולות של פריז...קניתי עוד ספר...על השלווה...היום אני כבר לא מאמינה שאושר. החשבון נסגר
השולחן מכוסת בספרים, במגזינים שאני רצה לקרוא ...עוד פעם יום שישי אצל הספר..ועד טיפול....וסוף סוף אוכל לנח ממש
כל היום על הספה, רק ליקרוא, רק לכתוב כאשר אחותי מפסלת למטה...
זה אושר ?