היא האם בתור אישה מינית מאוד, אישה בשלה - בת 53 - שאלה שנשאלת אליי כל הזמן, יש לי זכות לאושר, יש לי זכות לזוגיות תקינה עם גבר עם אותם איפיונים משלי ..<?
הרבה מכם יומרו שכן..אך למעשה, מצאתי שבמציאות, התשובה הייתה בלאיו....למה ?
ומכמה בחינות...
אני חשה לפעמים כאילו זונה שפגשה בקליאנט שהתאהב בה ומוציא אותה מהזנות שלה אפילו אם היא התרגלה לעובדה שכך היא חיה...
אני מוצאית את עצמי שואלת אם המסגרות הענקיות הפנימיות שלי הן מוצדקות ורגש אשמה יש לי כל הזמן
אני מוצאית את עצמי עם השאלה האם לא פיספסתי את הרכבת והתעוררתי יותר מידי מאוחר...
מוצאית את עצמי אם אני לא נאיית מידי ושואלת אם דרך אתר שכזה אפשר למצוא אהבה בגלל שמיניות זה דבר שאני מתה עליו אבל צריך להזהר, כי רוב הגברים שנמצאים כאן חושבים דרך התחת ה"חמוד" שלי ולא רואים את האישה החכמה שבי
לא הכל בחוכמה...לא הכל ביופי...למרות שמשפגש אותי נפעם משני הדברים האלה שבי ואני יודעת אתה ...יחד עם העובדה שיש לי לב זהב...כמו כמה נשים כאן שאני אוהבת במיוחד...המבינה תבינה-)
אני שואלת לעצמי למה חיי כל כך קשים ולמה עדיין אני צריכה להלחם לבד בחיי החדשים שלי...ממש כמו קרב שלא תיהיה לה מחר...כך אני רואה אותה...ולא אשאיר פצויים בשטח...אבל זו תהיה שיחה אחרת...
אהבה כמו שהיה אמר S וכל סוגותיה דורשת המון אחריות. תזכרו אתזה...אני אף פעם לא שחכתי...
ותשובה אחת כן תמצאו כאן בטקסט הזה...לא אוכל להרשות לאף אחד להתקרב אלי אם לא אחוש את העטיפה האמיתית הזאת שנקראית אנושיות ועומק הלב...
אחריות ריגשית היא נכונה לחתול באותה מידה שהיא נכונה לאדם או שוב לפרח
לכו ללמוד לאהוב ...אני באמצע שיעור ...
וכל ההשאר הוא קרב השרדות שאנצח אותו
