המתת השור

There's songs that one will forever have transfixed in your mind about a very special someone.

For me, this will always remind me of an Australian girl I met one balmy summer night in Prague. We got to my place, drank wine and kissed. We had a long bath together, candles all across the room, Davis's amazing tunes coming out of the stereo and made love for the rest of the night. The next morning she had to leave for Berlin, I walked her to the train station.

I will never forget you E

בשבילי לי, אהבה היא דומה קצת למה שמסופר כאן עם הבלוז האדיר של מייל דוויס...

אנו מטיילים על קו משווה ארוך/קצר שלפעמים קופץ במתעגל כמו סערה של טוב או של רע...לכאן או לשם. אך בלעדיהן, לתאונות הטאונות האלה, לא היה לנו מה שנקרא חיים 

הזמן הוא האוייב שלי...אין לי דרך לאחיזה בו ...הוא רק עובד לרעתי באהבה. אני גם גשר בין האנשים. זוהי התחונה העצמתית ביותר שלי...אבל אני נמצאת בקצוות, רגל פה רגל שם...ועוברים עלי בלי שאוכל להריד מידי פעם את המאמץ 

אני רוצה את המאהב שלי, את החיים משלי, את האוהב משלי, את הבית משלי, את הילד משלי 

אני יודעת שכאן ושם יש את מה שאין לי, אבל זה גם לא משנה להם, הם גם נושאים בתוכם את החסר הזה כל הזמן. את הריק הבלי די של החיים שלו אין מענה ברור ....פרט לפעמים בודדות שמתוארים מעלה... אולי