מסתיר משהו.
אהבתי אליו כבר מתה . היא גססה יותר זמן אבל היא גססה הפסיקה להיות קיימת
פניו פחות זכורות לי רק הבגידות הקטנות שורדות ההבטחות הקטנות הכאסים הגדלים שלו
את הבריחה שלו לילה אחד אחרי שהוא הבטיח
ידעתי כבר כנראה
אבל כן, אהבה ניזנה מחלומות חלק....מאהבה השאר...
מה ישאר ממנו ? מה יהיה איתו...גבר שיום אחד היה מתחת לארי והיה בתוכי וכל כך יצא מחיי?
למה אנשים באים והולכים ...זרים נהפוך כאוילו לא היה כלל בחיי ולא אשוב לאולם לישראל שעבתי לתמיד ...
עוד אני שומרת על טות מקשר אך אני יודעת שעתידי כאן ובמקום אחר.
כאשר עזבתי, עזבתי מיליוני רגעים, מיליוני עברים וימים...איך אפשר ....
הסתכלותי אל העבר כבר נושא אופי של מוות קטנה ואין לי ברירה אחרת מאשר לומר שלום לתמיד,
לירושלים של זהב, לתל אביב הישראלית, לראשון עם החברים שלי
ולזכרונות הרעים
האם אזכה להזדמנות שניה.
הכל תלוי בי
כבר הפסקתי לאהובו
