המתת השור

בפעם האחרנה שהתפערתי, חשבתי שאני באמת מטורפת 

זה היה בזמן ש חיי השתנו לגמרי..עזבתי את ארץ בפתאומית ללא אפשרת לחזור אליה..ביתי של שנים חפציי של שנים חשמ מאות ספרים ואותה כמות של דיסקיים של מוזיקה קלאסית התפזרו לכל עבר

שלושה חודשים של אפריקה, גילוי ראשון של יבשת לא ידועה כלל וכלל ופתאם, פריז שוב...צרפת ארץ מולדתי שהפכה במהלך השנים למדינה זרה לגמרי שנפשית, לא עזבתי למרות זאת לגמרי...

אפשר לומר שעירומה לגמרי הייתי...נטולה מכל רכשי, מכל סמל הכירותי והינה, אני הולכת לפגוש את הגבר הזה בהגיע מאר"ב ושהיכרתי דרך האינטרנט. 

אפריקי אמריקאי..אני זיקית בטעמיי..מוצאית את עצמי מתאימה את עצמי לסיבבה מהר מאוד...אבל בכל אופן, כבר מזמן אהבתי גברים שחורים אני מוצאת בהם המון קסם.,.למרות שהפער התרבותי ביני לבין אפריקה עצום...וקשה לשליך יהדיה צרפתיה ישראלית לגבר אפריקאי מקמי. הכל יהודי ישראלי אצלי. עשיתי את עליתי עד הסף וכאשר הייתי הכי מושרשת, נעקרתי לגמרי משורשיי וגם מקשר...

כאשר עניתי להצעה שלו, עשיתי מה שאני רגילה לעשות...לקחת סיכונים..אבל כאשר מצאתי את עצמי למטה בלובי מחכה לבן אדם שאיני מכירה כלל כלל הרגשתי שאני משוגעת לגמרי...הרגשתי גם זולה..הרגשתי כמו זנה שבאה לבקש זיון בבית מלון באמצע פריז לא רחוק מהשiן אליזה, השדרה העולמית הזו, שדרה של הזונות no way back אם הוא לא מצא חן בעיניי, אין לי דרך לחזור לאחותי שגרה מאה קילומטר מפריז...מאה קילומטר זה סוף העולם בשביל ישראלית כמוני שרגילה למרחקים קטניים ארץ ישראליים 

אז זה הרגיש לי כאקט של טירוף...אז ביקשתי את השם המלא שלו...לא רציתי להגיע למלון לבקש רק את השם הפרטי שלו לבל יחשבו שאני ממש זונה...

מאה קילמטרים עשית כדי לקבל זיון אני חושבת שוב ושוב במוחי ואני מרגישה כל כך זלה...כל הדרך הזו כדשי לקבל זיון עם משהו שלא דיברת איתו פעם אחת..קול בראשי שוב אומר לי כמה אני מטורפת..לאן הגעתי...מה דוחף אותי בארץ זרה, לזר, בלי כלום עלי, נעליים גבהות שכואבות בטירף , רגל עם ברך שכואבת ..וגשם שלא מפסיק לרדת...אני יושבת בלבי מחכה לו...קוראיץ vanity fair  ופתאום פנים שחורות יפות ומחייכות פונות אלי ואומרות לי : sweet C 

how  are you 

i am so happy to see you 

מי אותו רגע, ידעתי שיש לנו כימיה...ושבמהלך 48 שעות לא נפסיק לעשות אהבה ולהיות ביחד... 

מוזר הדרכים של החיים