יש כמה טיפוסים של אנשים (למעשה שולטים דהינו אלה שאני רוצה משהו איתם 😄 שאני לא סובלת
הטיפוס הנעלם : שולח הודעה. כותב שאני סקסית/חכמה/חמה/יפיפיה/מהממת/ וכו....ונעלם אחרי שאני נופלת בפח ועונה להם
הטיפוס הקשט : שמתחיל בתקשורת כתובה ו/או מסנגרית ו/או טלפונית ומפסיק לתקשר אחרי .....שבועה, שבועים...כאילו אין על מה לדבר יותר....שיחה זה משהו שרוצים להמשיך חברי....
הטיפוס של משפטים קצרים : אני כותבת טקסטים שכוללים כמה רעיונות או בקיצור מגילת אסטר, נסיון של כל חיי ובתור תשובה זורקים לי כמה צילים לטרף...מה אני אמורה לעשות עם זה ? למצוץ את אצם עד שאני מוציעה ממנו את המיץ ?
הטיפוס שלא מתקשר : שאומר :הי /שלום/מה נשמע/ עם מנוי אפור כאילו הוא היה מנוי זהב ולא יודע שבעוד כמה מסרים, לא יהיה תחמושת יותר כדי לענות דהינו הוא יהיה חסום. אם אתה אפור, קח אתזה בחשבון ...דבר הרבה במסר אחד....
הטיפוס הלא עונה : אני רצה אחריו, והוא לא עונה ...זה מתסכל
הטיפוס הכבר לא אוהב אותי ואני עדיין אוהבת אותו ....מצאתי פתרון לדבר הזה ....כאשר אין דלק באוטו, האוטו לא יכול לנוע יותר....נכון הגיוני ...דהינו אהבה זה לא מצרח שמחדש את עצמו ממזון עצמי אלא מתקשורת והדדיות גם בדיבור, גם בביטקור, גם בחום, גם בתשומת לב, גם ברגשות, גם בהתבוננות ובטוח לא משקט ממושך, מתמשך, עצלן ונצלן....
נו טוף...יש משהו חדש בזה...
שוב, זה בטח בגלל המלריה