ושכבתי קרוב לאילפון, התעוששתי במקצת. לפחות לא מלריה אלא...את מ י זה מעניין
אך שלפתי את הכמה דפים של טקסטים מענינים שתמיד אני לוקחת איתי במקרה שאני נתקלת במקום של המתנה..
זמן מחשבה ולימוד תמיד חשובים ..יש תמיד משהו ללמוד
ושלפתי טקסטים על תאורית האוולוציה של דרווין (בין היתר) מה שנכון/לא נכון..או יותר נכון " דיוק וולגריזציה
ובשמן שהייתי שכובה על מיטת חולין, ילדים מסקנים קטנים מייללים בחולשה כי יודעים שאין לעשות רעש כאן, אחות קושית נחמדה שקוראית לי אימא למרות שאני חוורת יתר מהסדין..זהו הביטוי כבוד המקומי לזר ולא זר,
עולה בי המחשבה שגם על המדע, אנו מדביקים את הקונספציות העיקרונות המוסריות שלנו אנו בני אדם ושהרעיון הבסיסי הבולט רוב הזמן הוא זה של הטוב לאומת הרע...
קשה מאוד לחייה אנושית להפרד מהקוד המוסרי שלו כגון טוב לאומת הרע...
בין היתר, אחד ביטוים הדומניננטים של הדבר הזה נמצא בדת...אלמנטים ראשונים של סדר במושגים מוסריים...
אנו רואים את העולם דרך המון משכפיים. לכן המציאות היא אחת החיפושים המרתקים שלנו אנו
לקראת הסוף, כאשר השארתי לאחור את שני הילדים הקטנטנים האלו, אחד מהם בזרועות של אביו כאשר הוא לוחש לה "תיהיהי עמיצה..אני כאן בשבילך..." ובקושי גילה איפשר להבין אבל כן תחושת ביטחון מה דלף אליה...
ונטשתי את מיטת חולין שלי לכיוון הביתה...חשבתי לעצמי כמה כוחני אנחנו יכולים לפעמים להיות אנחנו הישראלים
אלה שרואים ביעוד של הבחירה באהבה בחירה פרגמטית בלבד, לשם " הבטחת ההכנסה של אישה כלפי גבר" ובחירת היופי "כדי לשפר את הגנים"
איפה הרומנטיקה לעזאלזל
אם הטבע עושה את הבחירות שלה מתור מקריות רוב הזמן ולא דטרמיניזם, אז למה אנו בוחרים בלראות דווקא באהבה, בחירה של אינטרס ולא רומנטיקה בלבד...
בשמן שהייתי חולה ...