לפני 11 שנים. 25 בפברואר 2013 בשעה 16:29
וגשמי צרפת ניראות כמו הרים בשוויץ
קר לי. אחותי הביאה לי את החימום לי הרגליים. בא לי לשיר מימי של לה בוהם של פוציני.
אני רואה את הכל בלבן אבל הכל בשחור
אני לא מפסיקה לבכות מבוקר
אין לי סיבה אחת
יש לי אלף סיבות
אבל החשובה שמורה אליי היטב
במצב כזה אני צריכה לכתוב מכתבי מוטיווציה..וביחד עם זה
אני יודעת שכל יום לא דומה לקודמו.
אם הייתה לי באמת סיבה אחת לבכות, הייתי מפסיקה...
אבל אין
אז אני ממשיכה
אני רק חושבת שאני פאטטית
שרק כאן אני יכולה לשפוך
עוד יותר פומבי
אבל לפחות, היקרים אלי לא יראו שאני לא
לא שאני לא מאושרת
לילה טוב יואב....