ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 11 שנים. 27 בפברואר 2013 בשעה 7:28

הדוד הנכה בריגשותיו - מה לעשות שהייתי מסובבת כל חיי כמעט באלה - שאל אותי שאלה שתשאר כל חיי למוחי הקטן : בשביל מה אומנות ? 

אזי, לא ידעתי מה לענותו ונשראתי עם הרגשה איומה שלילות של כל רגשותי...מה לעשות הייתי צעירה בזמן הזה ושנאיתי כל רגע....

כמה עשרות בשנים שאחרי שמעתי ROBERT BADINTER ברדיו....המשמיע את COSI FAN TUTTE והאומר "כך ידעתי שאלוהים קיים" 

חיכתי לעצמי וקיבלתי אישור למשהו שידעתי מזמן אך אף פעם לא חששתי להודות 

תחושת היופי שעביר לנו אומנות היא אחת התחושות הנפלאות לנו ביותר בהיותינו בני אדם 

האפשרות לגעת ביופי היא זאת שמאפשרת לנו לנגוע באלוהים למרות שאין קשר בין אומנות ליופי...לא תמיד בכל אופן 

אנו חייות של התעלות מעל עצמינו...מודעות היא אחת התחונות שמאפשרת לנו את זאת 

אך לא רק 

כאשר הגעתי לאפריקה אחרי 30 שנה של שהות אינטנסיבית בארץ שהפך לארץ שזורמת באורקייי

הבנתי למה הגעתי עד לשם באפריקה 

אורופה היא סיביליזציה של חומרניות 

יהודות וישראל נושאית בתוכה את הקשר המופשת של אלוהים הרוחניות שחסרה לנו הצרפתים ודומיהם...

ואפריקה הייתה לי החלק החסר ....הקשר עם עולם הטבע האנימיזם שאנו בני אדם כל כך מתכחשים ממנו 

החוליה החסרה בין אחד לשני 

בילדיה הבאדנו את הנשמה האמיתית שלנו 

בילעדיה אנו לא שלמים 

ובדסם קשורה לזה 

ראה את אריה של סטאוס 

הגיגיות של בוקר 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י