בפעם הראשונה בחיי כניראה, פגשתי באדם חשב. לא רק במספרים, במחשבים, במיניות פחות או יותר סוטה...זה לא מה שחשוב
אלא ברעיונות, במחשבות בגרות, פסיכולוגיה של אינטראקציה עם האחר, אידאות ולא קלישאות ..גבר היכול לעשות נסיעה פנימית עמוקה אצל פסיכלוג ולא לפחד כלל
בקיצר גבר חושב עם הלב.
בפעם הראשונה, פגשתי גבר מבריק, כמוני ויותר...וראיתי פגשתי הרבה כאלה..פרופסורים במכון וויצמן, עורכי דין וכאלה הרבה שמקצועתם לא בהחרכך הביא אותי לאהוב אותם אלא שהרשימו אך...רגישות הייתה חסרה להם
את היכולת להבחין באחר ובעצמם את הנואנסים של החיים ואת הסביחות של האדם...בפעם הראשונה, הרגשתי שאני יכולה לפטפט שעות איתו על ה ועל דע ולצלול בים של עיגולים ולא להתקל בפינות של המרובאות
פעם הראשונה גם, הגבר הזה היה גם גם גבר גבר, ושולט שדרש את שלו ביחד עם אהבה במלאו ויכל להבזה, להצביע לי את הדרך אל השליטה האמיתית, דרך שלא הבנתי ממש, לא חשתי ממש עד הסוף...מה לעשות, אני פרה יפה אבל עיתית ואני לא עולה את למדרגה הבאה בלי לחוש ממש יציבות על המדרגה הנוחכית.
אבל משהו קרה מכמעט פעם הראשונה למרות שידעתי שהוא, לא אוכל לסובב ממש עם ראשי ...או שהוא יאהב אותי עם כל הלב ולא חצי ממנו, אפילו אם יש לי רגל מעץ או שבטני הפסיקה להביא לעולם ילדים...
את כל הדרך היה מוכן לעשות למעני, נחוש, חכם, מקורי, מצחיק, עושה אותי קטנה, אך גם גדולה...
אז מה קרה ?
