מפאת שניאת אימי אלי (זה כבר דור רביעי כך במשפחתינו, כך שהאמינו לי, אני יודעת על מה אני כותבת) - ויש אלה שנולדים עם צרכים מיוחדים...ויש כאלה שנולדים ויוצרים את הצרכים המיוחדים שלהם...טוב נו, עם חזרתי לגהנום המשפחתי כאן בצרפת, אני פוגשת בין ההשקפה שלי של לפני 31 שנים והתבונה הנוחכית של גילי.
איך שורדים אי אהבה של הורה כלפי ילד שלו ? איך שורדים הזנחה, זילזול, דו פרצופיות שטשטשת את המציאות ויומר שאתה אשם בכל דבר רע שקורה לך...
קודם, אתה מוצא תירוצים לכול דבר ואתה לא לומד אחרי שאתה נופל...אתה נופל שוב ושוב כי היכולת התבוננות שלך מול עצמך היא כה חלשה...כך הביטחון עצמי שלך בגובע הגרביים...אזי כל דבר שמעורר את המאט שבך, מרעיד את כל העולם שבך ...אם בכלל
בשלב מסוים, נשאלתי פעם, מה אני רואה בתוך עמצי כאשר אני מתבוננת פנימה ? תשובתי הייתה אחרי בכי מר, ש...כלום..זחוחית שקופה...לא רואים אותי..אין על מה להביט..אין שום דבר שעוצר את המבט אלי...ובלבד הדבר היחיד הממלא אותי הייתה : ריקנות...כן, ריקנות יכולה להיות עם מסה בלי מסה...גם כך...החיים דואגים לתת לנ הוחכות חותכות על החוסר כיון שלהם...על האבסורדיות הבסיסית שלנו...כאשר אנו מנסים למלא אותה בדברים שאין מסה בכלל ...רגשות..
אינשטיין ידע את היטב כאשר הוא כתב, ולמשחק מושגים הוא ממש התכוון, שהדבר היחיד שלא עונה לכח המשיכה הוא רגש אהבה...
לכן, תשובתי להרבה שאלות מטפיזיות הים, אני מוצאת להן תשוה ...דווקא בעולם הפיזיקה...
כך שלא צריך לפחד לקפוץ מרשת קריאה אחת לשניה..לעיטים זה רק יכול להוכיח לנו את ההפיך המוחלט של מה שחשבנו תחילה...
התחלתי עם שאלה ?
מוקדש לY