ממש ...אבל ממש נשמכים אלי...אני פחות..ואז מתקדמים אלי, מתחילים לנשק אותי ואני נופלת בקסמם ..עוברים כמה שעות ניפלאות של סקס והרמוניה...הימים שאחרי, או שנעלמים אחרי צהריים אחד - זה כבר קרה לי - או שהסיפר מתחיל בעליה כמו הטיל של כיפת ברזל...ואז זה מתפוצץ באוויר..
לא חסר לי כלום...וזה לא העניין..אולי הגיל שלי? אבל גם סיפורים כאלה היו לי בעבר רבות...וזה הזאיר אותי גוססת מפנים..כאיל אוחזת בכלום, בחול חולף...אך קרבה לפעמים מאוחר מידי, ואני כבר נסעתי קדימה...
מאט נקמה היו לי על אלה שעזבו אותי גוססת בצד של הכביש...
שוב קרה לי כאן....אין הרבה יוזמות לקחת..הדברים קוראים מעצמם...אין לי שום אחיזה בתהליך הזה וההרגשה של נטישה עצומה
היום המצאתי איזה שהיא סיבה על מנת שאוכל להיות בטוחה שהקשר נפסק...בעבר, הייתי גם ברוטאלית יותר...והגיע להם..ללא ספק..עלוקות ממש
היום , אנהג אני חושבת בצורה אחרת
פשוט לא אתן...לא אתן שזה יקרה..לא יגעו בגופי עד שלא אהיה בטוחה שלא אפגע...
זו הדרך היחידה ...היא קשה מאוד...עד שאדע לנהל את הרגשות העמוקות האלה של נטישה וחרדה...עד שלא יעזבו אותי לאולמי