במיוחד את החלק שפרסמתי קודם להודעה הזו<
הייתי שומעה בלילות החמים של אפריקה את המוזיקה הזו עד שיברון השחר על מנת לנסות להרגע, לנסות לישון למרות האנופלס / ייתושיים שהיו אוכלים אותי והופכים אותי לגוף כל כך חולה..
לא היה לי כלום יותר בתור בית לחזור בו...החבר האהוב עלי ואני רבנו והוא לא רצה לשמור על קשר...הסביבה איתי הייתה רעה, היה איזה פולני בלגי יהודי נוראי שמה שנקם בי עד שעזבתי
אבל החדר שלי הלילה הערה, המוזיקה המאגיט המיוחדת הזו שהייתי מגלה מתור עשרות מנגינות שהייתי מעבירה בחדר...ופתאום זה היה ננעץ בתור אוזני ובונה לי בית פנימי מחדש...מקום שהו לא לסבול..מקום שבו צומח קצת הרמוניה
והשחר המוקדם היה עולה את ציוץ הבודד שהציפור, שריד יחיד שתאוות האנשים כי אחרים היו נאכלים על ידי האוכלוסיה הרעבה...
אפילו החתולים היו בסכנת הכחדה שמה...מרוב כלום...
אז הייתי מנגן את המוזיקה הזו בתוך הלילה עד זוב דם...ומוחי היה חולם חצי חלום שהייתי יודעת באיזה מיטה הייתי מתעוררת למוחורת....או שלא