לפני 11 שנים. 14 באוקטובר 2013 בשעה 10:57
זה לא דומה בכלום ממה שחשבתי תחילה...
גדי אכן הוא
מתאים לאופי החרדתי שלי ולצדדים הקשים שבי
ביצועיסט איש פעולה ולא מחשבה הראש שלו עשוי כמו מחשב אפס אחד אפס אחד בינארי
וויתרתי על השהיפה לחלוק בעולם הפנימי שלי הרעיוני שלי ...אין לי צורך בשוטף שמה...אני מרגישה נהדר לבד..משלימה את עצמי היטב...
אבל כאשר הוא צריך להיות כאן איתי הוא איתי...לצידי, ולא בשום מקום אחר...ללא תירוץ או התחמקות...איתי, לידי, בשילי...
השאר הזמן, אני מסתדרת לבד
זאת צריך להיות שיעור ענקית לכם, אתם כן שלא השכלתם לראות יותר רחוק מהאף הקטן שלכם...מין זה לא רק סקס...
ויש יותר בחיים מאשר לעשות חשבון פראגמטי על אם זה שווה או לא שווה
רגשות זהו דבר שהוא לא קוונטיטאטיבי אלא סוג של תחושה טהורה מכל חושבון
יש כאלה שנגעוים בבהן, יש אחרים שלא ירגישו את זה לאולם.