עברית עוזבת אותי וצר לי על כך
מוזר כאשר יישוב של אופי נעשה על פני כמה יבשות וכל כך הרבה תרבויות...וזה על פני שנים ממש...
עברית הייתה מכרזית לי למשך 30 שנה אבל עכשיו, מפעת חוסר זמן, אין לי אפשרות להעמיק ואני תוהה מיקרה מהאוצר הזה...
יהודיה ישראלית מיובאת בכל זאת אשאר כל חיי אבל משהו, גוש גדול הולך לעזוב אותי ומכיוון שאינני עושה כלום בחצי, אני מתכוננת לשפה הרביאית שלי < נארלנדית...passage obligé
אני צופה במה שקורה בארץ מרחוק ואני חושבת שבאמת, הפוליקאים שלה דוחפת הרבה מתושביה מחוץ לגבולותיה בגלל הדרישות הבלתי אפשריות של המחיה
זו ארץ שהתחילה מזמן לא לתת לתושביה המוכשרים ברובם עד מאוד, את התנאיים המגיע לכל אחד ואחד הבסיסים ביותר...זאת ארץ שלא מכבדת את תושביה...
הדיכוי הכלכלי כל כך עמוק שזה גורם למן קשר תלות בין ראיה על החיים ל'מה ארוויח מזה באופן מיידי" ...לסוג של רמיסה של כל דבר שאינו קשור לכוח או אינטרס מיידי...
היה לי רגע ארוך של נגיע על אולימפוס שמה...
כאשר גרתי על הר פסגה, כאשר מאיפה שישבתי במרפסת שלי, יכולתי מרוב נוף הרחב המתפרש מולי לשמוע את המעוף של הציפוריים בשמיים הכחולים, נגעתי באמת באצבע את הבית של האלים...
אבל לצידי, היה כבר איתי נוכל גאוני שהחליט להוציא ממני כל מה שהיה לי עוד בחיי, גם כלכלי גם רוחני...והוא המלל את חיי בצורה כל כך מחושבת שלעיטים, אני גם חושבת שהוא רצה במותי...
בתעוזה ובכוח איתני קמתי ועזבתי אבל יחד עם זה, הבדתי את הכל ....
זה סוג של מפלצת שאפשר לפגוש בארץ ....תוצעה של שילוב בין קושי אדיר, כוחניות צבעית והתדרדרות של הזכר הישראלי הממוצע הציני...
למה עזבתי את הארץ ומה מצאתי מחוץ לה....
