ברור, מדובר בסצינה שהיא מתרחשת בחלום, במוח שלי ומה שמוח יכול לדמין פשוט זורק את דעתי בים שתמיהה...
ברור שיש עד היום אלה שיורקים על פרויד אך אפשר לומר שההמצעה הזו שפרוש בדרך אסוציאציות הוא סוג של שפה אפשרית מאגית מדהימה ביותר...הפוטחת מישורים לאיזורים שבמוח שאחרת התבונה בלבד הייתה הופכת לנו את החיים למשעממת ביותר....
קודם יש שובה של החברה הילדות הזאו, נטאלי, שהייתה כל כך משמעותית בילדותי. אפשר לומר שברך האבסולוטי שהיא שלטה בי בזמן הזה של חיי שהצמאון לאהבה היה כה גדול, הרגשתי את אהבתי אליה כמעיכה למדיי...בכל אופן, כבר עשורים שלמים שהיא לא קיימת בחיי אלא פה ושם במחשבותיי....כאשר אתה שואל את עצמך מה ניהיה ממנה כיום...
אפשר לומר שבחלומותיי, היא התנהגה כרגיל זאת אומרת כסוג של רודן בלתי נסבל ושהייתי מאוד כועסת עליה בגלל זה...ולא הסתרתי ממנה כלל את כעסי אליה כי כן הייתי כמעט בשר ודם בחלומות שלי, בריב הזה בין חברה לחברה....
אפשר גם לומר עוד דבר...שלא עובר לילה אחד בחושים האחרונים אשר בו אני לא בריב עם משהו או מישהי...עד כדי כך שאני סבורה שאם כעס היה יכול להפוך לאנרגיה אלטרנטיבית, הייתי מיליונרית היום ומוכרת חזרת את האנרגיה הזו לחברת חשמל....אבל זו כבר שיחה אחרת....
מה שברור הוא ש, על מנת שאותה חברת ילדות לשעבר תאנש על ידי, אני מחליטה שהיא צריכה לעבור אונס והמסצינה הבאה שבחלומותי היא אותה אישה דקה, עירומה על מיטה ומוחזקת על ידי....לא ברור...אבל לא חשוב...מופיעים בתור עזרה נדיבה קבוצה מוזרה באמת באופי....לא פחוט ולא יותר מאשר רמת"כל צ"הל לשעבר...אלוהים יודע איזה אבל כן איש צבא ישראל זה בטוח....
יש בי סוג של שימחה בלב...אני יודעת שהיא הולכת להיות מאונסת..אני חשה את החדירה