הן מסיבות בריאותיות וגם מכיוון שלא מצאתי את הנכון
לבסוף מחוסר עיניין....
אני קוראית לפעמים בלוגים של נשלטות שכותבים על פני דפים שלמים את אהבתן תשוקתן לשולטיהן גבריהן...
זה ממלא אותי כל פעם בסוג של הרהור קל....אנני רואה בדבר זה מניעה לחיי יותר...
לא כולן רחוק מזה מעוררות את הגיחוך שלי אני יודעת מילה קשה...
אין ברצוני לשפוט אף אחת ואף אחד...אך אני רואה את העולם כמקום קשה כיום....ואחד בו אני חייבת להעבק ממש
אז סליחה ...אבל אין לי מקום יותר לדבר הזה
כל יום כמעט, חדש...
צר לי שהמסר העיקרי שלי הוא זה של כעס בוז מעבק וצר אך אין דבר
חשוב לכתוב ממקום אמיתי ולומר מה שנרגש ממש
יש לי חבר קרוב...למעשה ...בעלי הראשון שחולה בסרטן...את ההודעה קיבלתי מאט זמן אחרי שירדתי מהארץ...
זו לא הייתה תקופה טובה בלשון המטה
הוא כבר היה עייף מאוד מלחיות..מזה אני פוחדת הכי הרבה ....
זהו המצב שבו אבי נרדם לעד...
האש כבתה...פשוט מאוד
