אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 10 שנים. 2 בפברואר 2014 בשעה 14:51

שאני לא חולה ....הגוף שלי צועק עלי...

ביחד עם זה, יש לי הר שאני צריכה לעלותו. ויש לי רק את הכוח הזה המועט...? כבר שנה ....חתכו אותי...הולכת להיות עוד פעם תחת הסכין של מנתח

עוד הצליבה של הגוף העייף הזה...האם לא הנשמה גם ?

הולכת ללמוד פלמיט בקרוב בצורה אינטסיבית...זה נחוץ כאן מסיבות פוליטיות אבל זה גם אתגר אישי....עוד הצתלבות אבל

כי אצתרך לבחור...

אני רוצה לכתוב. ולמרות ההיכרות הקרובה שלי לשלוש שפות, ועוד אחת...אני צריכה לעשות את הבחירה..הן

לאן ילכו את כל העוצרות האלו...לאן הולכים כל העזיבות של העולם ....

והמוזר ביותר...פלמיט/דויטש היא שפם אבותיי ממש...אני לא מפסיקה לחזור לשורשים

אם אצלול יותר, אמצא אולי גם נפט .


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י