אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 9 שנים. 3 ביוני 2014 בשעה 11:58

להשאיר אנשים שגשר מלבד חם לא אוכל לעבור חזרה שוב באופן פיזי

כמעט שלא

זה לעזוב כוכב לכת ממש

גם להניח על הרצפה את הזכרונות הנעימות והפחות נעימות לפעמים וכן אכזריות ...

לעזוב את הבדידות העצומה שהייתה מהות חיי שמה למרות חדירה כה עמוקה בעם הזה בתרבות הזו אך זרה לי יותר ויותר כיום

בשביל החלב, בליל של מילים שהולכים ונעלמים וגם השפה נעשית פחות אשירה

צליל של מבטאים לשונות וקולות אהובים ופחות אהובים שהולכים ועפים ממש בספייס

הבתחות לא ממומשות ושלא ימומשו לאולם  על ידי אנשים שלא היה להם מיילה רצון להגיע עד הלובן של העניים...

ולבסוף זה להשאיר את עבק של בני לחבוק את זה של האור השחור של האינפינטי ...זה שהוא השאיר מאחור

אלה שחיים

ושממשיכים לעזוב לאיטם....


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י