המתת השור

הייתה לי

חוויה שכזאו
, אבל לא במובן המדויק שלו.
בעקבות החלתה משלי, התייצבתי ערב אחד אצל מאסטר אחד
במודעות ורצון מלא, הכאב הגובר והשימוש בי האינטנסיבי יותר ויותר הביאו אותי
ל שני סוגים של הרגשה :

הרגשה של חלל פנימי ההולך ומתרחב המשחרר אותי מכל רצונות, מי כל תכנון לעתיד וזיכרון לעבר
הפכתי לגמרי לכלי שימושו כאשר אפילו האורגזמה שלי לא היתה חשובה לי יותר. הוא לא נטש אותי, לא שכח אותי...ההפך...הוא היה מפוקס לגמרי בי רק הפך אותי לכלי שימושו, תענוגו

ההרגשה השניה היתה זאו של כניעה טוטאלית לרצונו ....של אליונות עלי ...ולאילוף טוטאלי של האישה-חייה-שפחה שבכתה ויללה תחתיו. הכאב המציק הפך אותי לחייה כנועה....הפוקוס שלו המחבק אותי קשר אותי אליו......גלויה לכל גחמיו, לכל מבטיו

שם, הגוף והנפש היו נוכחים לגמרי אך מכוון אליו טוטאלי.ההפך גם היה נכון, תמיד תחת העין הבוחנת שלו. לא אוביקט נטול רגשות, רגישות אלא מאסטר ושפחה שניכנעה לו.
סוויט
למעלה