לפני 18 שנים. 25 באוגוסט 2006 בשעה 17:25
יכול להיות לעקור מהשורש
למחוק מהמחשב המנטאלי
לגרש את כול שד וצל
של זיכרון מר או צח
למשוך על השולחן בד עבה ושחור
להניח את הגוף הפאסה העייף עליו
ולתת לו לשקוע לאט בתוכו עד דהוי הקווים
עד חלול הפנים
עד שישן את שנת הישרים שלו
לשכוח
סבלנות, מציאות המעבק ביניהם צריך תמיד ליהיות אמיתי
הסבלנות לחכות ולשכוח
או המצאות למחוק, כמו לוח שחור את כול רבב של זיכרון
אבל
לעיתים, שדות בושמיות פורחות מחדש פרחים חלשים
הנפף מהרהר בתוכם כמו לפיד דוהר ומדליק פינות כה ידועות, כה כואבות
ולבסוף, מתחדש