אחד מזכרונותיי
ליל קיץ מאוחר מעט
המאסטר שלי עסוק יושב מול המחשב
חזרתי מעבודה
רגע של מנוחה סוף סוף
מתפשטת מייד ושמה את קולר שלמדתי לאהוב סביב גרוני
לא מחליפים מילים, אני עייפה, הוא עסוק, למדתי לא לדבר כאשר הוא עסוק ולא לבקש תשומת לב
העבודה שלי צורכת את ה12 שעות שלה ביום, כמה שעות חופשיות הן בשבילי נחת ואושר
הוא שם, מרגישה את החום שלו אפילו ממרחק מה
שוכבת על הספה ללא מילים במערומיי פרט לקולר הסובב את גרוני
השמש הכמעט זהובה עדיין חמה ומלטפת את הגוף שלי כמו שמיכה דקה
ראשי נופל מעט הצידה, עיניי נסגרות ממשקל השינה אך פקוחות למחצה
תרדמת קלה עוטפת אותי, רגליי פתוחות, זרועות מאחורי הראש מחזיקות את השיער
השדיים הכבדים לא מוחזקים יותר בכלוב החזיה ניתנים לחום החמה
אני כולי אור ושקט, שלווה ורוגע
הוא שם, אני כאן
במרחק נגיעה
נרדמתי מעט בתנוחה שהזכירה לי את הציור הניפלא של גוייה
האישה בכל נשיותה
במערומיה
אושר
חמה
לפני 17 שנים. 25 בספטמבר 2006 בשעה 17:44
