לפני 17 שנים. 27 בספטמבר 2006 בשעה 5:34
או ארית העזיבה של מוצרט בקוזי פאן טוטה
האריה הזאות תמיד "דיברה" אלי. מבחינה טכנית קודם כול. מוצארט מארה פה את הווירטאוזיות שלו ונהנה להרות אתזה לכהל שלו כאשר הוא מצליח לשלב הרמונית ובצורה מושלמת את הקולות של חמשת הזמרים.ות השרים בצינה הזאות.
האריה הזאות היא ארית העזיבה, מעט דרמתית, נוסטלגית, לא כבדה אך העזיבה היא לתמיד.
חיינו מלאות פרידות. מוצארט הצליח לבטא זאת עם יופי, אנושיות,עצב וללא דרמה
אם מקשיבים טוב לקו השיר של כל אחד מי הזמרים, הוא הופך לקו אינסופי אחד ומאוחד שלא נגמר ולא נפסק כמו קו העופק לכיוונו עוזבים האנשים שאהבו.
עוד הרבה אפשר לכתוב עליה אך לא כרגע
תודה לבירדי -)
