לפני 17 שנים. 2 באוקטובר 2006 בשעה 22:48
בעמצא הלילה
יש תמיד זמן לחשוב
המחשבות שעולות בי
היו מעיקות במיוחד הפעם
מעבר לסבל האבדון
המצרך היקר הזה שהלך גם באותה עמצא לילה
לא רק בדידות אהבה וכבוד
ברחובות ריקים של הירידה לכוון העירה
נפלה לה, במכה אחת בלי שיכולתי להחזיק בידיים
בשיניים בנשמה
פשוט את הדניגניטי שלי
שלא ישכח אף פעם יותר
את גרין נעוץ בתוכי
את האש החיה שכובתה
במכה אחת
בעמצא הלילה
