המתת השור

לפלרטט עם "האקסטרימיזם"
17:10 21/10/06

זה נקרא ללכת עד הקצה

לפעמים, אני גם שואלת את עצמי אם האקסטרימיות שלי היא לא סימן של הרס עצמי, ושאינה עצמי.

השאלות האלה היו קיימות מאז תחילתה של דרכי בתור שפחה. זאת אומרת, כאשר צעדתי את הצעדים הראשונים שלי כשפחה, השאלות האלה היו כבר קיימות. עד היום, כאשר אני נכנסת עמוק ועמוק יותר למה שנקרא אקסטרימיזם.

השאלה: איפה עוצרים?

השאלה: האם עושים את זה לבד, בלי פרטנר אוהב ומעודד

ושאלת השאלות: איפה כבוד אשה פה? איפה כבוד עצמי? איפה מתחילה נקודת השבירה?

בסוף השאלה הינה מתאי אצליך להפסיק לאשול את השאלות האלה בלי להרגיש אבודה בכבוד עמצי או בנשיות שלי. אקסטרמיזם מפחידה, מיוחד כשהיא מתגלה בלי עתיפה יפה. זה טוב, אנחנו פה כדי לפחד ולחיתעלות עלעצמינו, לחיות ולאהוב את החשש הזה, את הסטרס הזה ולא חשוב מה האחרים חושבים