אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 17 שנים. 3 בנובמבר 2006 בשעה 18:46

צריכה לעבור את הגשר הצר הזה
צר הוא מאוד
בצדדיו עמקים של כאב
רגליים קטנות
על גשר צר ארוך
מבת למטה וחושך עולה לי לראש
למה נידמה לי שכאב נפשי הוא החד ביותר
הורס פוגע
רק אולי עזרה, יד נטויה רכה אני צריכה
כדי לחצות - שחיה עמוקה דוממת- את ים האהבה אבודה
לחצות -רחמים -שמיים
בא לי לאהמין בהלוהים
רק לרגע
ולישון שינה ענוגה
עד סוף הגשר הארוך
תחנה סופית
אין לקחת דיסטאנסה מאהבה
היא נמצאת פה
יושבת לי בלב כמו יד אוחזת
יד חונקת
הגעתי לנמל איפה שכולם משתקרים
כיהפסיקו לחיות מזמן
אוניה אבודה בים של כלום
שחור שחור יהה הסדין העותף שלי
אשיר כלום לכתוב על קיברי
כאתבע מדמאות
שהיום יהה היום האחרון של וויתור עצמי
אבל עוד יום יבוא
וכבר לא איכפת לי
שירה של לילה אחת


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י