המתת השור

22:57 02/09/06

אבל אני מבקשת עוד
קושר אותי מפוסקת רחב
אבל אני לא מתנגדת לו
חגורה כבר סביב הגרון שלי
ידיים קשורות לחגורה מאחור
ידיים כואבות נורא
הכאב עודמעת בלתי נסבל
אך אני מבקשת עוד
ביקשתי את הפה רסטריינר
ביקשתי את החגורה המחנקת
בקשתי את הבכי
את הכאב
אני רק גוף, חזה ו חור עכשיו
כול אמצעיי המתנגות נוטרלו
נישארו רק הבכי והיללות שלפעמים הוא מרשה לי להוציא מהגרון
כשלא, הוא מצליף בי קשות עם שוט רכיבה שעוקץ כמו סקון
"אני סופר לך עד 10 ואת צריכה לעלות על המיטה עם לא תקבלי 10 הצלפות"
אני לא יכולה, נעבקת בלי ידדים בלי רגליים .....הוא סופר 7,8, אני זוחלת, משתמשת במשקל גופי כדי 9 ....ב10 בידיוק, בפוקס ממש הרגל השניה נמצאת על המיטה, בתווך קצר לשוט האכזר שלו

הוא לא משחק ...גם אני לא ....כיפחד בי ובמקום החרדה השוהה בביטני, נמצא פחד ברור ומיידי ממנו ....אני יודעת שאני לא בסכנה אך אני יודעת שהוא לא יחוס אלי לרגע: אני לשימושו בלבד.
אני מגלה את המזוכיזם שלי בדרך , אני רואה את הפנים האמיתיות שלה ולומדת אותה בלי ביישנות.
הוא אוהב אותי בתנוחה כזאו, יורק על , מאיים להשתין בתוך פי , מצליף בירך הלבנב שלי ומשאיר סימנים שחורים, ממלא את פי בזיין שלו ודוחף עוד ועוד
אז מתחיל הבכי המר שלי, מכאב, מפחד, מעוצמה מעונג , ממצבי הנכון מגילוי עצמי ומזכרון ....זכרון שלו בולט כול כך עכשיו ומייד ...אני נוגעת בו כמו עלה הרטובה דבוקה עלי מגשם הבכי .....זכרון האהבה שלו אלי .... נגעתי בסופו