המתת השור

מה זו אינטליגנציה בשבילי ?
מתברר שכאשר סקרנות מניעה את הבן אדם, אני נמשכת אליו ללא היסוס.
גם היכולת לחשוב ולראות את המהלכם הריגשים שלעצמו ושל האחרת העומדת מולו.
העמק הפסיכולוגי לקרוא אצל האחר את המתרחש על פני השטח וגם מתחת לו, כאשר ככ הרבה סנטימנטים סותרים וא עזים נושאים בבן אדם בעת ובעונה אחת. אז, היכולת באה להרגיה את הזו שאומדת מולו, ביד רכה וללא קלישאות כגון :"יהיה בסדר" ....לא תמיד הכל בסדר...
לפעמים, במהלך סשן, התמותויות קטנות מתרחשות וכאן היד החזקה, האנושית של השולט באה ללטף, הגוף או הפש.
היכולת לקחת כמה צעדים אחורה ולהביט את הדברים ממרחק. אבל גם את היכולת לרצות חזק ונחוש בתחושה הזו או אחרת. את התשוקה של החיים, התשוקה שלהגוף, של הנשיות ונפשה.

היכולת להיות אגויסטי ולקחת מהשניתן לו בתור רצון רב לספק לו את האשר יציף אותו ברצון של עוד.
אזי, היכולת להתקרב, להתמזג, לשתות מהנקטר, מהעצמה המינית שמציפה את הסשן תוך ריקוד אלים ורך שנוצר פה, בין החופשי והשבויה לו: חופש טוטאלי של אנרגיה מאחד לשני.

בסוף באה החדות של התבוננות. העין הבוחנת המביא בליל של אינפורמציה ללא צנזורה לקו המחשבה, כאשר המבנה הפנימי של הסכל יכול לעשות את שלו את הירוע או לדחוק אותו למועד אחד. לזה קוראים גמישות.

אין דבר יותר מדליק מאשר בן אדם, איש שזורם עם החיים, עצמו כאמצעי לחוש, ממלא את חללו הפנימי, לומד, מפנים, הופך אותו לשלו ו, אם יש צורך לזה דקה אחרת, מוותר על זה תוך קבלה מוחלטת של תנועת החיים : נוקשה וגמיש ביחד.

זהו בשבילי בן אשם מושלם : עף פעם לא מושלם, אף פעם לא מוגמר.
אז נפטחות את דלטות הידעה, דלתות התבונה...אולי דלתות האהבה.