המתת השור

למעשה, לא ידעתי לבחור באיזה לקחת. הססנית, מבולבלת, תשושה מה קבעתי אם אחד שיבוא הערב הזה. פנינו היה למועדון אבל בקרוב התעייפתי ושוב הססנות, חוסר החלטה, חצי ערומה כבר, על הרצפה, בלי נעליים הוא היה ממלא את פי בעוגת גבינה כאשר הפירורים היו נופלים על שדיי

" את אוהבת פה מלא ילדונת ?" היה לוחש
"מממררממס" רציתי לענות
"אני מבין שכן" המשיך בסבר פנים ודחף לי את הזין עמוק בתוך העוגה
"תוכלי כלבתי" לחש ודוחף את העוגה עד חניקה...הפה שלי מלא יורקת מהצדדים ריר וקצפת כמעת נוזלית עכשיו, נוזלים על שדיי המוכתמות כבר מנשיקות השוט...
"שפחה מלוכלכת! לכלוכית שלי...תמצצי כאילו היה עוגת גבינה האחרונה שלך..." המשיך
ושפחה טובה מצייתת לו ..."בתאבון..." חשבתי לעצמי בחיוך עד שדחף עוד יותר חזק והחיוך נמחק מתוך מוחי...טועמת אותו בכל בשרו המתוק עכשיו...נחנקת אבל מהדקת את שפתיי סביב הכלי הרך קשה...
"את רוצה לשתות יקירתי " שאול באירוניה "יעזור לך?
אין תשובה, ממשיכה למצוץ כמו בובה רעבה
,את לא עונה? טוב אני מבינה אותך" תוך כדי והוא שולף עם ידו את הלב הלבן ו הרך של עוגה ומכניס לי לפה, מכסה את פניי עם זה, עיניי כבר ראוות לבן....אני עכשיו נירא כמו עוגה לאכול עסוקה בתזוזות קדימה, אחורה ...עוד ועוד כשהוא מחזיק בשערי בחוזקה
ופתאום שולף את הזין, משכיב אותי על רצפה, ידיי קשורות מאחורי, ועוד בולטים יותר את עיגול שדיי, זקורים מחשק,
"קחי יין יפתי !, ובתנועה מפתיע זורק על פניי את מילוי הכוס. לפני שהתאוששתי מההלם , שוכב עלי כולו ולוחש באוזניי "בואי לכלוכית...בואי אקח אותך ....תפתחי רחב...ומכניס את עצמו עמוק בתוך ערוותי
"אוף ...יכולתי רק להוציא מפי...מושפלת ממיצים וסוכר בכל גופי, רק יכולה להבחן בתנועות החודרניות עלי
פעמון מצלצל בדלת ..שנינו נעצרים במקום
שקט מופתע משנינו אבל אתה מתעשת ראשון ואומר בחיוך רחב : " את מחכה למשהו יקירתי ?"
..."הלא יתכן שהזמנתי את השני באתו זמן" חושבת לי
" אוי לא ..."
שוב צלצול בדלת ...עיקש ...אין ספק...יש גליטש בארגון ותכנון שלי הערב.
" אגיש ולראות מה יש" לוחש השולט ...עוד יכולים להיות הפתעות איתך..."אולי שפחה נוספת??, מחיך
כמה דקות של שקט, יורד את המדרגות ועולה ביחד לצידו השולט השני בעודי שכובה על הרצפה מכוסה ביין ועד...ערומה לגמרי...עיניים פעורות ממבוכה...
א. צוחק ואומר לעברו : " אתה רואה....חיממתי לך אותה...היא עכשיו מוכנה להגשה"
השולט אורך מעמד לרגע, מסתכל על גופי, מסובב את מבטו לא, שותק לרגע ומוסיף : "באו נעשה פיקניק.. הבעתי עד נקניק!"

ההמשך יבוא