וזכרונך
הפוגה
וזכרונך שוב
הולכים ונעלמים
תווי פניך בארפל הזמן
הסערה רגעה
דמעות פסקו
נמס החום זיכרון גופך עגלגל בטן שהחזקתי בזרעותיי
לילה שינה רגע עוד רגע שארגיש עור גופך מגיאה קשטה של נשמה שפסעה מלהיות לבדה
mon amour
ma vie
mon amant
mon maitre mon amour
זכרון
לחוש
בערה בביטני
ללא יכולת להסביר את הלהבה בוערת לה אט אט
שפסעה והלכה מלאהוב ללא לדעת
מבטך היה צולל בנשמתי עמוק רחוק רגע נס של יחד
mon amour
ma vie mon amant
mon maitre
mon amour
ושתזכור אי שם בימך
ידיך אחרי עבדות נשבות ללילה אחד או שתיים
עפר שערך עדיין מלא
מלא עינך ברגישותך הלא ידועות
רחוק שם בין שקט לתשוקה עייפה
חיים חירשיים לאושר דומם
שחכת?
ton amour ta vie
ton amante
ta chienne
ton amour?
תזכור תזכור
מה זה לאהוב
פעם שניה
ולא אחרונה
mon amour
mon amour
לפני 17 שנים. 10 בינואר 2007 בשעה 21:50