לפני 17 שנים. 25 בינואר 2007 בשעה 6:58
אתמול בפעם הראשונה, הצלחתי לחוש שהכל זניח. יש שלב שעוברים בחיים שדרגות הפרייוריטיז מקבלים מין הדגש טעיבי. הזמן גם עושה את שלו. הזמן הוא לא תמיד המדד המושלם. אבל כן לתת לדברים את החשיבות שלהם הנכונה בזמן ובמקום הנכון
האחר הינו הופך המדד אבסולוטי שלנו רק במיקרים בודדים. זה ההפך המוחלט של המהות הבדסמ.
עוד סתירה לחוש בה
אני מרגישה פתעום שהכל זניח ...משוחרת מחרדות. גשרים נפתחים, בחירות ניהיות יותר רבות. סוג של חופש רק לא לאבד את היכולת להרגיש ממש
המשך יבוא