המתת השור

אמרתי באזנו של אדון מוכר כאשר פגשנו ארבעתנו " תלמד אותו ...הוא למאסטר האהוב שלי...כי אינו יודע תצליף "

הוא ואני הגענו לריקוד המושלם הזה...הצלפה ברוטאלית אך מפוזרת...ואחר כך, היה מתרכז בפי: ממלא אותו בזין העבה שלו, דוחף עד חנק אותו לגרוני. הייתי מנסה ללמוד לשאוף אוויר עם האבר הזקור בגרוני. הייתי רוצה לשמור אותו בפי כמה שיותר ביחד אם יכולת לנשום אבל, עם דרכי אוויר סגורות, הייתי חייבת להיפרד מאבר הקשה, מהצעצוע הענק ולזרוק אותו החוצה מהפה.

סבל הדפיקה בגרון. השיניים קודם מנסות לחוס על הביס האהוב. מרגישה אותו נתקל בחך הקשוח, מהססת רגע, ועוד פתיחה קטנה של לסתות הזמרת, הרולדה הוורודה חופרת יותר עמוק, עמוק יותר עד נגיע המטרי הקול. והינה. הוא נוגע לשם, שבוי בין שורש הלשון לתחילה הגרון ועם כל תזוזה קלה, הנאה של שולט רוטטת מפיו. והנה...הזונה שלו בולעת כולו. הוא עכשיו, כולו אבר מין שלו. כלול כולו בו והיא חייבת - שפחה אובליגתה - להיות מרותקת לו כמו סכין בלב, עץ באדמה, פיסטינג גרוני, סיכום טוטאלי שלו הוא - עשרים סנטיניטר של בשר סגול כהה.

כהה הוא. העור - צבעו מהסס בין גוון של חום בהיר, אפור וחול רטוב. היא אוהבת את שעיירותיו השחור הוא, אחד אחד כמו גב של קיפוד אבל רך כפרוה של דוב. עובי השעיר מסתלסל בבית השחי. אין לו ריח של פלפל כאחרים. היא מצפה את הבושם הגברי אך אינו. כי גופו גרסיל כנער מתבגר. רזה, ארוך, ידיים רגליים של רקדנית, הוא ווידא באוזניה על ניסיונותיו הגיי שלו. היא חולמת - עיניים פעורות - על אבר מין גברי החודר לבין פלחים בישבן העגול, עשויות כפילת עדין שריר ושריר ללא חשד של שומן מיותר. היא נזכרת בציורים האלה של לאונרדו - דמי מדעיים, דמי אמנותיים - שיד נטולת עור המגלה את הקווים ההרמוניים של שרירים מחוברים פרפקט לעצם האדם. כלום בא להפרידם - רק יצירת אלוהים תחת עין המתבוננת של האומן האנושי, מתפאר מהחיבורים המופלאים.

או שאחרת, הוא - מגורה מוחין - סקרן עד תום - היה חודר לתחת אחר וחופר חזק בתשוקה כולה גברית. איך להסביר דו מיניות. 2 נשים קל יותר לדמיין ביחד : 2כלבות מתעלסות אך 2 גברים ביחד? צריך יותר עוז להעיז על מנת שהאחד יקבל את רצונו לנגוע באבר מין אחר משלו, כנינות אלימה. ת העור, להט החשק.
ראיתי בעבר 2 גברים מתעלסים. דוחה היה לי במבט ראשון אך מהר הריקוד השונה של 2 התשוקות האלה, מרוכזות בחורים התחת ובפרח המוזר של הביצים וזיין נראו לי לא פחות לגיטימיים של ריקוד הקימורים של שדיים, של מותניים, של ישבן אגול עגבותיהן המאופנטות.
אהבה היא אהבה. סקס הוא סקס. שונה אך מקובל באותה מידה, הם מהווים באותה עצמה יחוד של הבשר החי, הפועם חיים עם ליטוף הדם תחת מעטפת העור, להט החשק.