👑
לאחרונה אני חושבת הרבה על החיים שלי בכלל ובפרט על השנים האחרונות, מאז גיליתי את הסצנה.
כפי שחלקכם יודעים, אני נשואה לגבר ונילי. השנה חוגגים 25 שנות נשואין. היו במהלך השנים הללו הרבה תקופות טובות וטובות פחות..מניחה כמו להרבה זוגות אחרים אבל יאמר לזכות שנינו, תמיד ידענו לתקשר, להניח את הדברים על השולחן, לא לשמור בבטן ובסופו של דבר להגיע לעמק השווה.
הכרתי את בעלי בגיל 17, כשהוא היה בן 28, גרוש פעמיים, ללא ילדים והיה די פרפר..אחד כזה שראה המון בחייו, בין היתר היה עם המון נשים, אף קשר מבחינתו לא היה רציני, חובב סקס כמו ספורט וכל פעם שמשהו הפריע לו, ולו הדבר הקטן ביותר, היה מסתובב והולך בטריקת דלת ושוכח למחרת. הוא לא היה מסוגל לשאת שאישה מנהלת אותו, היה חי את הרגע בלי לחשוב על כלום ואף אחד. החברים שלו הכירו אותו מצוין ולכן כל כך הופתעו כשהופעתי בחייו והוא השתנה מקצה לקצה. אף אחד מהם לא האמין, שהוא מסוגל להירגע ולהיות איש משפחה, בעל נאמן ואבא.
התחתנו כשהוא היה בן 30 ואני בת 19. ילדונת, אבל מאוד מאוד בוגרת וכמובן דומיננטית מטבעי. אז עוד לא ממש הבנתי את העוצמות שלי והוא מעולם לא החמיא לי על היותי..אני, כמובן כדי לא להעלות לי את האגו, שגם ככה היה מנופח, כי מאז הילדות אני רגילה שאני הכי טובה, הכי מוכשרת, הכי אהובה והכי הכי הכי בכל דבר...למזלי, ככה גידלו אותי בבית ותודה ענקית על כך להוריי שיחיו עד 120! אבא שלי עד היום מוריד לי כוכבים מהשמיים.
הקמנו משפחה, הבאנו שלושה בנים מקסימים, שיהיו בריאים, נלחמנו בקשיים כלכליים עצומים אבל לאט לאט הגענו למצב טוב, לא שוחים בעושר אבל תודה לאל מצליחים ליהנות ממה שהחיים מציעים. ברור שהייתי רוצה יותר מזה אבל למדתי להעריך ולהודות על מה שיש🙏
ואז, פתאום, גיליתי את עולם השליטה ולאחר תקופה קצרה שיתפתי אותו. הייתי בטוחה שהוא ירצה להתגרש כי היה לי נשלט, עפר ואפר, ויתרה מזו, בעלי מאז ומתמיד מאוד מקנא לי וכנראה מהחשש שיום אחד אמצא לי מישהו צעיר (בכל זאת הפער בינינו של כמעט 12 שנים הולך ומורגש יותר עם השנים) הוא לא היה רגוע..בייחוד לאור שינוי חיצוני משמעותי שעברתי בשנים האחרונות.
בדיעבד, אני מבינה שהוא ציפה שזה יגיע, אולי לא מכיוון של הבדס"מ אבל תמיד ידע שאני עלולה יום אחד להפוך לו את הבטן ואת החיים. בל נשכח, שהתחתנתי מאוד צעירה, לא חוויתי כלל חיי רווקות, אני מאוד מאוד מינית, היו בגידות שלי ברקע והוא תמיד היה מוכן (אם אפשר לומר זאת כך) לאיזה תעלול מכיווני. מה שהוא לא ציפה, זה שהעניין יהפוך לכל כך משמעותי ורציני עבורי..עד כדי כך משמעותי, שהיום אני לא יכולה בלי זה והוא יודע שאין שום טעם לריב על כך או להציב לי אולטימטום כלשהו.
לכן, הוא קיבל את "מר גורלו" בגבורה. במהלך התקופה האחרונה, הוא גם הפנים שאני לא מחפשת לו תחליף, ששום דבר, בטח לא הכלב שלי, לא מהווה איום למעמד שלו.
וכך מצאנו את עצמינו אחרי 25 שנות נישואין, חיים בשלישיה די מאושרת. אני, בעלי וג'וני הכלבלב. אבל הכי מדהים בכל הסיפור הזה שהוא יודע שאני מבלה עם ג'וני גם בנפרד. למשל אתמול יצאנו לערב שלם יחד, כאשר בעלי היה בעבודה וידע איפה אנחנו ומה אנחנו עושים.
מיותר לציין כמה ג'וני אסיר תודה לבעלי על כך שהוא מאפשר את ההתנהלות הזאת. לא אשקר, יש רגעי משבר, זה לא פשוט עבור בעלי אבל אני תמיד דואגת לאזן, להכיל ולהרגיע את הרוחות. ודווקא ברגעי המשבר הוא מודה, שמה שמניע אותו זאת אהבה מטורפת שהוא חש כלפיי והפחד להישאר בלעדיי...וזה אומר אדם שפעם היה מתקשה מאוד ומסרב לבטא רגשות, להחמיא, לפרגן...
האמת, שמאז כל הסיפור הזה, חיינו השתנו לטובה, למרות כל הקשיים שמלווים את תהליך ההפנמה שלו אבל אני כל פעם נדהמת מחדש עד כמה החיים אינם צפוים! אם מישהו היה אומר לי בעבר הרחוק שזאת תהיה תמונת המצב שלנו אחרי 25 שנים, ספק גדול שהייתי מאמינה.
ולסיכום אומר, שאני מאושרת להיות נשואה לגבר כזה ואסירת תודה על כל החוויה המטורפת שאנו חווים♥️🙏
החיים בהחלט לא צפוים😉😉
המלכה ליסה♥️👑♥️
