חזרנו באוטובוס מחתונה של חברים.
אני שתיתי מלא, וכרגיל כשאני שותה, נהייתי חרמנית. אבל ממש ממש חרמנית.
התחלנו להתמזמז מאחורי התחנה עוד לפני שהגיע האוטובוס, מתעלמים מכל מי שמסביבנו.
הוא הצמיד אותי למתכת הקרה, מנשק את הנקודה הזאת בצוואר שעושה לי צמרמורת.
כשהוא עצר ניסיתי למשוך אותו חזרה, אבל הוא צחק ואמר לי שהאוטובוס הגיע.
עלינו יחד. זה היה אוטובוס בין עירוני, והוא משך אותי ישר לספסל האחורי, מרחק כמה ספסלים טובים משאר הנוסעים.
אני הכנתי את עצמי לנסיעה ארוכה ומתסכלת, אבל ברגע שהנהג התחיל לנסוע, הרגשתי את האצבעות שלו מטיילת לי על הירכיים.
נשענתי אחורה בספסל, נותנת לו גישה לאן שירצה. הוא לא טרח להתגרות בי יותר, יד אחת מעסה לי את הדגדגן, השנייה מושכת את השמלה שלי למטה, שיוכל למצוץ ולנשוך את הפטמות שלי.
נשכתי את היד כדי להחניק קצת את הגניחות, אבל מהר מאוד שכחתי מהנוסעים האחרים.
עצמתי עיניים, שרועה על הספסל האחורי ברגליים פתוחות לרווחה, נותנת לו לשחק בי בלי לחשוב על ההשלכות.
היד על הדגדגן שלי המשיכה לרקוד עליו, והיד השנייה שלו ירדה נמוך יותר. אצבע אחת, ואז שתיים, חדרו עמוק לתוך הכוס שלי.
מהר מאוד הצטרפה אליהן אצבע שלישית, ואני נאנחתי בקול, מרגישה את עצמי נמתחת להכיל אותו, את הלחץ הנבנה בי. הוא נישק אותי, חזק, בעיקר כדי להשתיק אותי, והידיים שלו המשיכו לדפוק אותי, חזק יותר, עמוק יותר, עד שהירכיים שלי ננעלו סביבן, הצעקה שלי נבלעת בפה שלו.
הוא חיכה עד שארגע קצת, ואז הוציא את האצבעות שלו מתוכי לאט, מרים אותן אל הפה שלו ומלקק כל טיפה.
ואני הנחתי עליו את הראש, מפורקת ומרוצה, ונרדמתי עד סוף הנסיעה.
