לפני שנתיים. 26 בנובמבר 2021 בשעה 21:52
קשורה
הידיים שלי אזוקות מעל הראש. הרגליים כבולות בחבלים ארוכים לפינות העליונות של המיטה.
קיפלת אותי כמעט לשתיים, כל החורים שלי פתוחים וחשופים בפניך.
אתה רואה את העיניים שלי מתחננות אליך, שומע את היבבות הדקות.
תיגע בי, דאדי.
תשתמש בי.
תפרק אותי.
אני רואה את הרעב בעיניים שלך כשאתה מתנפל עליי. לשון, אצבעות, וזין, ממלא את כל החורים שלי אחד אחרי השני, ואז ביחד, מותח ופותח אותי, ממלא כל חלל אפשרי בפראות הבלתי מרוסנת שלך.
בכוח.
באהבה.
מפרק אותי לחתיכות עד שהגוף שלי רפוי ורועד, מוחזק רק על ידי החבלים והזין שלך שעוד נעוץ בי.
אתה משחרר אותי, לאט. רגל ימין, ואז שמאל. נשיכות קטנות וליטופים.
ידיים.
אני נעטפת סביבך מיד.
ואתה ננעץ אל תוכי שוב, עמוק.
שוב.
"צעצוע מושלם שלי".
שוב.
"זה מגיע לך. קחי את זה. עוד, קטנה שלי, עוד!"
שוב.
ושנינו רועדים יחד,
ואני מלאה
בך.