לפני שנתיים. 17 בדצמבר 2021 בשעה 22:14
יצאתי היום, לא איתך. ראיתי את הגברים שמסתכלים עליי, ולא יכלתי לצחקק וללחוש לך, שתראה. שתהיה גאה בי.
שתיתי, צחקתי, נהניתי. הכרתי אנשים נחמדים.
ולא היית שם אחר כך, לזיין לי את הפה באוטו.
לדפוק אותי עד שצרח ולחבק אותי עד שארגע.
לספר לי כמה אתה גאה בי על הראשים שסובבתי. על השיחות שהשתתפתי בהן.
לשמוע אותי לוחשת לך באוזן על הזוג ההוא, שהייתי נותנת להם להשתמש בי כמה שהם רוצים, איך שהם רוצים, אם רק יבקשו.
חזרתי הביתה רטובה מגשם,
מחייכת לעולם, מרימה את הראש לשמים ומרגישה את כל הגוף נשטף.
מחייכת, תמיד.
כי הנה אני
מספרת
לך
