לפני 5 שנים. יום שני, 7 ביוני 2021 בשעה 6:12
אני אומרת לך שנוסעים לחתונה.
שישי צהריים.
אתה מתלבש בבגדים הכי יפים שלך.
אני נותנת לך כתובת שמובילה ליער ואין שם כלום ומשכנעת אותך שהאירוע בפנים.
יוצאים הרכב ואני אומרת לך להוציא מהתא מטען תיק ענק ואתה מסתכל עלי מבולבל ואני משכנעת אותך שזה משהו שקשור לחתונה ואתה סוחב את התיק הממש ממש כבד והולך אחרי כמו כלב טוב.
הכל שקט ואתה מנסה להקשיב כדי לשמוע את המוסיקה.. בכל זאת חתונה.
אבל כלום. חוץ מציפורים קצת...
ואז מגיעים למדרגות שמתפסות על הר ואני כועסת עליך כי אתה מעכב אותי הולך לאט וחא מעניין אותי שהתיק כבד
ואתה מתחנן לנוח רגע וזה רק מצחיק אותי יותר.ו
אז יש קיא על כמה מדרגות.
ואני מסתכלת עליך.
ואתה מבין.
אתה מסתכל עלי בהלם של מה את רצינית ?!
ואני אומרת לך לשכב על הקיא כדי שאוכל לעבור.
ואתה אומר לי שזה הבגד הכי יפה שלך.
ואיך תלך ככה לחתונה.
ואני נקרעת.
כי אתה באמת סמרטוט וברור לשנינו מה הולך לבוא
אתה נשכב על המדרגות עם הקיא ואני דורכת לך על כל הגוף ועל הפנים מוודא שלא פספסתי אף חלק.
ואתה כמעט מקיא בעצמך.
מנסה לשכנע את עצמך שזה לא קיא.
זה משהו אחר.
ובינתיים הנעליים שלי נשארות נקיות ולך יש חורים בגב מהעקבים השפיצים והכואבים שלי
אנחנו ממשיכים ללכת עוד שעתיים בשמש ואתה כל כך צמא.
הגרון שלך כל כך יבש שאתה דומע.
ואז אני מחליטה שהתעייפתי ואני רוצה לשבת לאכול ולשתות משהו.
אני אומרת לך לפתוח את את התיק ולהוציא לי שמיכה ולפרוס.
ולארגן צלחות ואוכל ושתיה שנמצא בתיק.
ואתה מתחיל ממש להבין שמשהו פה לא בסדר אבל לא מעז לשאול כלום.
ואתה מוזג לי מיץ וממש מתחנן לשתות קצת אבל חוץ מחיוך שמסביר לך שאין שום סיכוי שהמיץ שלי הולך להרוות את צימאונך אתה לא מקבל שום תשובה.
ואז מגיע כלב...נראה שהוא ברח מהבעלים שלו. והכלב משתין לי על השמיכה.. ובורח.
😈
אתה צמא לא?
אתה בטוח שאני צוחקת.
אין מצב.
אתה לא תשתה פיפי של כלב.
ואז אתה מרגיש את היד של הראש שלך ואיך הוא נדחף בכל הכוח לתוך הפיפי ואין לך שום אופציה אחרת חוץ מלטעום אותו. אבל אתה נשאר כל כך צמא וכשאנחנו ממשיכים ללכת אתה מתחיל לחלום על הפיפי של הכלב הזה.
ואז ואנחנו מגיעים למעיין כזה ויש שם חבורה של 4 גברים שריריים גבוהים יפים. ו4 נשים מושלמות!! כל אחת יותר יפה מהשניה.
ואתה קולט שאתה מלא בקיא.
מריח כמו שתן.
מושפל.
ואז אתה מבקש ממני להכנס למים לנקות את עצמך ולשתות אז אני מסכימה.
בתנאי שתרד על 4 ותלך מסביב למעיין כשהם כולם מסתכלים וצוחקים.
ואם אני יעשה את זה תרשי לי לשתות גודס?
אתה שואל בהתחננות.
כן סמרטוט רצפה שלי אני אתן.
אז אתה נעמד על 4 והולך מסביב.
מרגיש איך העיניים של כולם ננעצות בך כשאתה מרגיש כאב מפלח לך את הגוף.
בעיטה חזקה לביצים.
" תסתכל להם בעיניים שיראו את העבד המושפל שלי שעושה הכל כדי שלא אעזוב אותו."
אתה פשוט לא מאמין שאתה נמצא בסיטואציה ואתה רק רוצה לדמיין שאתה בלתי נראה אבל בכל זאת אתה מרים ראש ורואה את כולם בוהים בך.
הבנות היפות נקרעות מצחוק.
והגברים מסתכלים עליך בזלזול.
וכשאתה מסיים את הסיבוב שלך אתה בא להזכיר לי את ההבטחה שלי.
אני מחייכת חיוך רך ונותנת לך אישור להתפשט כדי להכנס למים.
אתה מוריד הכל. נשאר עם בוקסר ומתחיל ללכת לכיוון כשאתה מרגיש את השיער שלך נתלש אחורה.
"אמרתי שאתה תוכל להכנס למים לא אמרתי שאתה תלבש מה שאתה רוצה"
ואתה מבין ששוב נפלת בפח
"תוריד בוקסר ותלבש גרביים ונעליים"
בוקס לחזה היה כואב פחות.
"גאדס אני מתחנן לא מולם"
מתחנן... ומבין שחבל על האנרגיות אתה עושה מה שאומרים לך.
וכשאתה נכנס אני לוקחת לך את כל הבגדים והולכת חזרה לאוטו.
משאירה אותך שם.
ערום.
לבד.
לילה טוב סמרטוט של אמא.
