בעצתך

כבר שנים אתה שם.

בקופסא.

ביחד עם הלב שלי.

שניה אחרי שניפרדנו הכנסתי את שניכם לשם.

והמשכתי לחיות בלי...

ואז לא צריך לפחד.

אפשר פשוט לשלוט.

בעצמך.

ברגש.

מידי פעם הייתי מוציאה אתכם משם. נושמת אותך. מתחברת אליך. נמסה.אוהבת.

ושוב חזרה לקופסא שלכם.

לאף אחד אחר לא היה סיכוי.

אניי הייתי ונשארתי המלכה שלך. 

אפילו שאתה שולט.

ידעת לקפל את כל האגו ולרדת מולי.

לא היה חלק בגוף שלך שלא אהבתי. 

במיוחד את השריטות מבפנים.

אז התחתנתי איתה והמשכתי לאהוב אותך.

וכשרציתי להתגרש זה היה קל.

הכל היה קל.

עד אתמול.

לשמור אתכם שם זה לתת לפחד לשלוט.

אז הפעם אני נחלשת.

מחזירה את הלב למקום.

ומשחררת אותך.

בהבנה שזאת החוזקה הכי גדולה שלי.

מותר לי לרצות חיבוק