אני מתעוררת במיטה הענקית שלי.
בטירה העצומה שלי.
נושמת את הסקס מהאוויר.
את ריח העבדות בחדר.
הסדיני משי השחורים מרגישים מדהים על העור החלק שלי.
כולכם ליד הכלובים שלכם מוכנים.
כל אחד יותר יפה מהשני.
מטופחים.
שריריים.
חלקים.
מקועקעים.
כמו שאני אוהבת.
ישנה ערומה חוץ מ 6 מפתחות על הצוואר והטבעת.
כל מפתח שיך לתולעת אחרת. לחגורה אחרת.
כולכם על ארבע מנשקים את הטבעת.
תולעת אחת עם חלוק בפה מלבישה.
תולעת אחת מכינה את הקפה.
תולעת אחת מסדרת את הסדינים.
ואחת מטפלת כבר בארוחת הבוקר.
ושתיים אחרי.
עם הלשון בחוץ.
מחכות שאהיה מוכנה.
מלקקות את הרצפה אחרי כל פסיעה שלי.
כולכם שלי.
כולכם כלואים.
כולכם מעריצים, חרמנים,מאוהבים,מהופנטים,נאמנים.
מלאים בזרע.
מחכים.
שאפנה.
שאסתכל.
מחכים ליריקה. ליחס. להשפלה הבאה.
קמתי חרמנית ושתי הכלבות שלי קושרות אתכם.
אכלתי אבל אני מורעבת.
יושבת על הפנים של כולכם.
נוזלת.
מרגישה איך הפנים שלכם מתמלאות מהנוזלים שלי.
איך הלשון שלכם נדחפת עמוק לתוך כל החורים שלי.
וזה הכל.
אין מציאות.
אין עבודה.
אין משפחה.
יש אותי.
וזהו.
