בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נוסטל-בלוגי

להיזכר בתוכניות של פעם, עם קריצות לעולמינו.
לפני 14 שנים. 9 ביולי 2010 בשעה 18:16

אני חשבתי שזה קטע ישראלי שכזה לנסוע למדינה אחרת, או לחזור לישראל לביקור, להתקשר לכול מי שמכירים שגר בסביבה ביום שמגיעים לומר לו "איח בין דו" (=אני כאן, בגרמנית) ולצפות שהבנאדם יעזוב את כול החיים שלו, כול התוכניות שלו, אפילו אם הן הסתכמו בלשבת ולבהות בחלל כול היום, העיקר שהבנאדם יבוא לארח חברה, להראות את המקומות הטובים שבעיר ואפילו לפתוח את ביתו לאירוח, ואם אפשר אז גם לכמה חברים אקראיים שאספנו בדרך.
למה ישראלים (וישראלים לשעבר) לא מוסגלים לשלוח איזה התראה קטנה מראש? להזהיר? לאפשר לתכנן תוכניות? אפילו להכין איזה תירוץ...

נראה לי שאנחנו לא נותנים התרעה מראש מכמה סיבות:
א. אנחנו אוהבים את יומרת הספונטניות (ולא משנה שזה לא ספונטניות שנוחה לצד השני), או בשפה יותר צברית אנחנו אוהבים לאלתר, נסיעות, מלחמות, מבצעים, מקום לישון או לבלות וכו'.
ב. אנחנו לא באמת רוצים לאפשר לצד השני אפשרות להתחמק, שהרי אם אני כבר כאן, עכשיו, ברגע זה, ולא אהיה שוב בעשור הקרוב, אז ברור שאתה צריך לוותר על חייך בשבילי, אפילו אם זה רק לערב אחד, שהרי לא תהיה הזדמנות אחרת. למה בכלל להתריע מראש?
ג. למה להתקבע על משהו? למה להכין תוכנית מראש? הכיף הכי גדול בטיול זה הדברים שקורים על הדרך, אז למה למנוע מעצמי מראש את האפשרויות הבלתי נדלות של דברים מדהימים שחייבים לקרות ברגע שיוצאים לטייל?
ד. (שזה בדיוק כמו הסיבה הקודמת רק במילים אחרות) זו נראית לי הסיבה המרכזית, אנחנו עושים את זה כי אנחנו רוצים קודם כול להגיע, לראות מה הן כול האפשרויות שעומדות בפנינו, מי יודע, אולי איזה בחורה מדהימה תידלק עלי ויהיה לי ליל תענוגות, אולי איזה איש עסקים יאמץ אותי ויתן לי את המפתחות לווילה שלו בקיסריה וגם מפתחות לאוטו, הכול יכול להיות, מי יודע. אבל רק אם לא באמת מצאנו משהו טוב יותר לעשות אז יאללה נלך על תוכנית ב' ונתקשר לאיזה חבר מגן טרום חובה שלא היינו איתו בקשר בעשרים שנה האחרונות אבל איתרתי את המספר שלו במיוחד כי שמעתי שהוא גר עכשיו באזור, אבל למה לקחת את הסיכון ולהזהיר אותו מראש?

ולמרות כול זאת, היום גיליתי שכנראה צורת ההתנהגות הזאת היא לא רק נחלת הישראלים, כנראה שאפשר להרחיב את זה ליהודים באופן כללי, גם יהודים מחו"ל, שמעולם לא היו בישראל, הם כנראה גילו גם את השיטה ועושים לנו בדיוק את אותו הדבר - ביקור פתע+חברים.

ואני, אני נחמד מידי בשביל לומר "לא", וזה לגמרי בסדר שתבואו כמה אנשים, שאני בכלל לא מכיר, וגם לא יותר מידי מסתקרן להכיר, וכו' וכו'.



ס'עמק, הלכו התכוניות לסופ"ש (אפילו שהן לא היו יותר מידי מרגשות).


רק אושר!

בולבול עם ערכים - אני מסוגל להבין את הרתיעה שלך מהפתעות מסוג זה.
מצד שני, קבלתי את הרושם שאתה כועס על עצמך יותר מאשר על ה"מפתיעים" או אולי אפילו נימת קנאה...
שאתה לא מסוגל להכיל ספונטניות שכזו להבדיל מהם.
ואולי אני גם טועה.
לפני 14 שנים
ונילו - גם לי יצא בעבר להפתיע אחרים באותו האופן, זה קורה.
הפוסט הביע בעיקר את התסכול הרגעי שנבע משינוי התוכניות המקוריות לאותו הסופ"ש.

רק אושר!
לפני 14 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - ת'יודע... כל מה שכתבת נכון, בגדול, אבל...
למה זה מכעיס אותך בכלל? אם זה בכלל מכעיס אותך, יכול להיות שאתה בכלל לא כועס אלא סתם כותב את דעתך על התופעה.
פשוט, אם זה חבר מאד מאד מאד קרוב - כזה שהקשר איתו רציף וחשוב - הוא בטח לא יתנהג ככה, כי אתם שומרים על קשר גם כשהוא לא "בסביבה", ובכל מקרה לא תחשוב על זה בכלל כי תשמח לזרוק הכל בשבילו, וגם הוא - יהיה לו מאד חשוב לבלות אתך.

ואם זה לא מישהו כזה - ת'יודע, לא רק אם אתה *באמת לא יכול* אתה יכול לסרב. גם אם סתם לא בא לך - גם אז, אתה יכול לסרב. ואפילו לא יקרה שום דבר רע. הבחירה מה לעשות עם הזמן שלך נותרת שלך, זה שמישהו בא והוסיף לך עוד אפשרויות לבחור מהן לא באמת מבטל את החופש הזה שלך, למרות שאולי באותו רגע זה נראה ככה בגלל המניפולטיביות שבזה. אבל אתה לא חייב שזה יעבוד עליך אם לא בא לך...
לפני 14 שנים
ונילו - כשכתבתי את הדברים הם בעיקר הביעו תסכול ולא כעס. אבל גם ניסיתי לנתח את התופעה.

בגדול לא דובר על חברים קרובים, דובר על מישהי שהכרתי לפני כשמונה שנים והקשר איתה היה במיילים פעם בחצי שנה לאורך השנים. היא הגיעה לביקור קצר בישראל יחד עם בן זוגה ועל הדרך הם הכירו עוד מישהי שהצטרפה.

בסופו של דבר הם נשארו אצלי כמה ימים, אני עסקתי בענייני, והם בעניינם, וכשהדבר התאפשר אז גם בילינו ביחד.

לעומת זאת כשחבר טוב ביקש טובה שארח אותו ואת משפחתו זו בכלל לא הייתה שאלה, להיפך. אבל זה בדיוק ההבדל בין חבר טוב שנמצאים איתו בקשר לבין מכרים ישנים שהקשר איתם לא רציני.

ואת צודקת, תמיד יש בחירה, אפשר לסרב, אבל יהודים טובים אנחנו, ונעזור ליהודים אחרים כשהם זקוקים לעזרה.
אבל בגדול, הסכמתי לארח אותם בעיקר בשביל המצפון שלי, גם אני נפלתי באותו האופן על אנשים בעבר, וזו הייתה הדרך שלי להחזיר לקוסמוס טובה תחת טובה.

רק אושר!
לפני 14 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - רק אושר :)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י