לפני 14 שנים. 9 באוגוסט 2010 בשעה 18:35
קטע משיר של תמיר גרינברג:
...
שעה בה הזמן כמעט שנשמט מזכורני,
והוא איננו אלא הד קלוש של הערגה,
ואני אין בי אלא מה ששתי עיני העצומות רואות...
ובמעבר קל:
עוד חוזר הניגון / נתן אלתרמן
עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
והדרך עודנה נפקחת לאורך
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
מצפים עוד לך עובר אורח
והרוח תקום ובטיסת נדנדות
יעברו הברקים מעליך
וכבשה ואיילת תהיינה עדות
שליטפת אותן והוספת לכת
ויידך ריקות ועירך רחוקה
ולא פעם סגדת אפיים
לחורשה ירוקה ואשה בצחוקה
וצמרת גשומת עפעפיים.
עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
והדרך עודנה נפקחת לאורך
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
מצפים עוד לך עובר אורח