לכול דבר בחיים יש Up's ויש Down's, הדבר משול לחצי כוס המלאה ולחצי הכוס הריקה, אז היום במהלך סיבוב הריצה השבועי שלי, חשבתי על כמה דברים שאשתף:
Up side לצאת לריצת אתגר במסלול חדש וארוך יותר ועם כוונה לעשות תיזמון חדש, Down side לשכוח להפעיל את הסטופר בשביל המדידה.
Up side לצאת לריצה ארוכה ומהנה בשעת בין ערביים, Down side שעון החורף שנכפה עלינו על ידי חבורת פוליטיקאים שקרנים, נאלחים ואינטרסנטים (וחרדים) שהופכים את החוויה המהנה הזאת לבלתי אפשרית עד לקיץ הבא.
Up side לצאת לריצה של כארבעים דקות עם מוזיקה טובה ובמזג אויר נעים, Down side לאחר כעשרים דקות ריצה לגלות שלמרות כול אמצעי המניעה מתחילה להתפשט שפשפת מטורפת בין הרגליים.
Up side אמצעי ההגנה מפני שפשפת בפיטמות עמדו במשימה (כן יש דבר כזה "שפשפת בפיטמות" ולמי שרגיש בהן כמוני זה יכול להיות אפילו יותר נורא משפשפת בין הרגליים) Down Dide השפשפת המטורפת(!) בין הרגליים.
Up side לחזור הבייתה מהריצה ולהתפנק עם מיץ פירות סחוט טרי (עכשיו עונת הרימונים), Down Side לגלות שחלק מהפירות רקובים.
Up side לרוץ עם מוזיקה טובה, וכול פעם שיש שיר טוב להגביר קצב, Down side שהסוללה בנגן מתרוקנת באמצע הריצה.
Up side המקלחת המפקנת של אחרי אימון פיזי טוב, Down side שפשפת וסבון לא תמיד יודעים איך להסתדר - אאוץ'!!!!!!!
Up side לעבור במקומות מוכרים ולראות שיש עוד קצת ילדים חילוניים בעיר, Down side לעבור בפארק ולא לראות אף חילוני אלא רק חרדים, דתיים, וערביים. שאגב, יודעים רק לטנף את המקום ולא מנקים אחריהם אף פעם. חולירות.
חוץ מזה יצא לי לאחרונה לעבור כמה פעמים בשעות הערב ליד אחד המנזרים העתיקים במדינה שעדיין פעיל, כבר שנים שחי בו רק נזיר אחד ששומר על הגחלת של המקום. בכול המנזר הענק הזה, והדונמים שהוא חולש עליהם, אפשר בלילה לראות רק חלון אחד קטן עם אור. פתאום קלטתי שבשנה האחרונה אני והנזיר חיים בצורה די דומה, גם לי יש אחוזה עצומה (של 2.5 חדרים, לא כולל מטבח, שירותים ואמבטיה ושתי מרפסות) רק לעצמי, גם פה האור דולק רק בחדר שאני נמצא בו, אני שקוע כול היום בלימודים שלי, והוא בלימודי הדת שלו. הוא יהיה בסוף קדוש, אני אהיה בעל עוד תואר.
טוב נראה לי שהאנלוגיה הזאת מיצתה את עצמה.
חשבתי לסיים עם תמונות סקסיות של ספורטאיות, אבל אין לי כוח לחפש, וביננו, זה ממש לא כזה מרגש ואפילו די חסר טעם, אז החלטתי לחלוק איתכם את אחד המערכונים האהובים עלי עם הומור דרומי, או White Trash. רובכם בוודאי מכירים את הבדרן (פיתום בעברית) מהמערכון שלו על "אחמד הטרוריסט המת" (ומי שלא מוזמן לחפש) שהיה להיט גדול לפני איזה שנתיים. מדובר באחת הדמויות הטובות שלו מהמופע הראשון ולצערי הוא לא הוציא איתה עוד מערכון משמעותי בינתיים. תהנו:
לפני 14 שנים. 21 בספטמבר 2010 בשעה 21:16
רק אושר, עושר וכושר!