השנה, לכבוד ראש השנה, ולאור המנהג המגונה של שליחת סמסים ומיילים עם ברכות, החלטתי להפתיע את חברי הטובים ושלחתי בדואר (כן, בדואר!) כרטיסי ברכה כמו של פעם, עם הציורים והנצנצים. יש לכן מושג איזה אושר זה לקבל משהו בדואר שהוא לא פרסומת, חשבון או הזמנה לחתונה?
כבר שכחנו מה זו תיבת הדואר הזו, עד כדי כך שיש אנשים שאפילו לא טורחים לבדוק את תכולתה לעיתים מזומנות, שלא לומר שכבר אין לנו את הכתובת של החברים שלנו כדי לשלוח להם. אני חייב לציין שהתגובות היו מאוד נלהבות ונרגשות. היו כמה שהעדיפו לספר על התלהבותם בסמס (בדיוק הדבר שניסיתי להימנע ממנו) אבל מה שחשוב הוא החוויה שלי וזו שיצרתי בעבור היקרים לי, ואני מאוד שמח על כך.
זוכרים איך זה לכתוב משהו בכתב יד, להכניסו למעטפה, ללקק אותה, ללכת לדואר לקנות בולים ולהדביק אותם ואז לשלשל לתיבת הדואר ולקוות שזה יגיע ליעדו בזמן? יש בזה משהו כל כך אנכרוניסטי, חסר וודאות ומרגש, זו חוויה נפלאה ששכחנו מקיומה.
ואם כבר אתם שולחים מיילים עם שנה טובה, אז אני יכול להמליץ על משהו יחסית מקורי:
Dip Your Apple - Fountainheads Rosh Hashanah
לפני 13 שנים. 27 בספטמבר 2011 בשעה 17:42
למי שמעוניין בכך, לפני שנתיים (איך הזמן עובר...) פרסמתי כאן פוסט עם שירים נוסטלגיים של ראש השנה:
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=198351&blog_id=13960
אני חייב לציין שכדי למצוא את הפוסט הספציפי הזה עברתי על כל הפירסומים בבלוג שלי, וגיליתי המון לינקים שבורים, אז אני שמח לבשר שאיתרתי את כול הדברים מחדש כך שהכול פועל כמו שצריך ואני מזמין אתכם לחטט בבלוג לעומקו, ולרוחבו.
=================================
ולסיום, אני רוצה לאחל לכולן ולכולם שנה טובה.
שנת קשר אישי עם האנשים היקרים לכן, שנת יציאה מהווירטואליה האלקטרונית וחזרה למציאות מכנית ואנלוגית של פנים אל פנים.
ואם יורשה לי, אאחל לעצמי לשנה הזו, כמו גם לכם, ובפרפרזה על מילות השיר, למצוא את זו שתשלח לי אור אחד גדול, שביום בהיר אפשר לראות עד אינסוף, שתדלג איתי בלי ליפול מעל אבנים חלקות...
שנת אהבה גדולה.
