ביומיום שלה הילדה מאוד עסוקה.
היא עובדת מקצועית ומסורה שהעבודה מעסיקה אותה כמעט 24/6, היא אימא במשרה מלאה שכל כולה נתון לילדים שלה, והבית שלה מתוחזק ומתופעל והכל על ידה.
ממש אשת חיל.
השבוע, כשדיברנו ותכננו את המפגש היא סיפרה לי על כמה קשה לה וכמה היא עמוסה ואיך הראש שלה כל הזמן עובד.
אז החלטתי שהיא צריכה קצת חופש.
כשהגענו למקום הקבוע שלנו היא התיישבה על ברכיי.
"איך היה השבוע שלך, דאדי?"
"התגעגעתי אליך ילדה"
קמתי ונגשתי למיטה.
"תתפשטי ובואי אליי"
בחיוך היא משילה את הבגדים, סקסית אך העייפות ניכרת בה.
היא ניגשת למיטה, "שכבי על הגב, פסקי ידיים ורגליים יפה שלי"
היא מבצעת ואני לוקח את הצעיפים מהתיק שלי, ומתחיל לקשור את הידיים והרגליים בעדינות לקצות המיטה.
מפוסקת ורטובה היא מחייכת כשאני מכסה את עיניה עם הצעיף וקושר מאחורי ראשה.
"דאאדדיי", היא מגרגרת.
ואני לוקח את האוזניות האלחוטיות שלה, ולפניי שאני שם לה אותם אני לוחש לה "המפגש הזה יהיה שונה, במפגש הזה מה שאת צריכה לעשות זה רק להרגע ולנוח. דאדי יהיה פה וישגיח עליך"
ואני שם לה את האוזניות עם המוסיקה השקטה כמו שהיא אוהבת ומלטף את שערה ברכות, וצופה בנשימות שלה שמתארכות והחזה שעולה ויורד ברוגע.
ואני עובר לכיסא, פותח את הספר שהבאתי ומסתכל עליה נכנסת לעולם משלה, ומשתחררת, ונרגעת, ונושמת.
והלב שלי עולה ומתמלא יחד איתה.