סוף עידן התמימות.

מכורה שלי - נוסח 2024

מילים מקוריות: לאה גולדברג

לחן: דפנה אילת

מילות 2024: איתי נבו

שירה: דורית ווסטון לאור

=================

מכורה שלי, ארץ בלי הנהגה,

למלכה יש וילות, למלך אין רגש.

והעם נקרע מכאב ודאגה,

ותוגה ויגון ושאט נפש.

וימים על ימים חטופייך נעולים,

וימים על ימים חיילייך נופלים,

ומאות אלפי מפונייך קמלים,

וחבר שרייך עוסקים בסקרים,

בפילוג, בשיסוי, בליבוי יצרים,

כך חבר שרייך מושלים.

מכורה שלי, ארץ בלי הנהגה,

למלכה שמפניה, סיגרים למלך.

והעם נמק מאימה ותוגה,

בלי מוצא, בלי תקווה ובלי דרך.

וימים על ימים חטופייך נעולים,

וימים על ימים חיילייך נופלים,

ומאות אלפי מפונייך קמלים,

וחבר שרייך עוסקים בשררה,

קומבינות וטריקים, ועדות חקירה,

כך חבר שרייך מושלים.

עצובה שלי, ארצי הטובה,

בלי מלכה ומלך היה פה אחרת.

היו כאן חזון, עתיד ותקווה,

לא שחיתות ממאירה ומופקרת.

ועל כן אזעק בכל כיכר או גינה,

בכל מחאה ובכל הפגנה,

מידי חבר שרייך להציל ת'מדינה,

בדרישה שיהיה שוב אחרת.

שיהיה ביטחון, שתהיה הגנה,

שתהיה ממשלה ישרה, הגונה,

ואולי אז תשוב התפארת.

בתקווה לבשורות טובות במהרה.

להבה חשופה.

אל תקרא לי עם.

מילים ולחן: שלום חנוך.

אם אתה עובר אצלנו בשכונה
תראה שם על הקיר כתובת ישנה -
"ישמור אותי האל מפני האמונה"

אין שום עם סגולה יש רק יחידים
לא כולם טיפשים ולא כולם מודים
אלה יהודים ואלה יהודים
אדם נשאר אדם,
אל תקרא לי עם.

אותה גלות גם פה לשווא אני עובד
כמה עוד גולני מול מתאבד בודד
לא מאלהים, ממך אני חרד

שוב אתה רוכב כשנשפך פה דם
שוב אתה חושב שאתה חכם
אם לא שמת לב גם אני קיים
מה יש לי איתך מה יש לי איתם
אדם נשאר אדם,
אל תקרא לי עם

כשפרחים פורחים וילדים שמחים
ואויבים מפעם הם היום אחים
הגיבורים נחים והגבולות פתוחים
השיירה עוברת והכלבים נובחים...

אדם נשאר אדם אל תקרא לי -
אל תקרא לי עם.

אם אתה עובר אצלנו בשכונה
תראה שם על הקיר כתובת ישנה -
"גם המציאות זקוקה להגנה,
ישמור אותי האל מפני האמונה"
אדם נשאר אדם,
אל תקרא לי עם.

כעת כל העם דורש!!

החזירו את החטופים בכל מחיר!

שבת שלום בתקווה לבשורות טובות.

להבה חשופה.

הייתי היום, בכיכר החטופים המועקה גדולה וקשה בקרב משפחות החטופים.

השיחות שהיו לי איתם קשות ביותר, הם לא רואים ״את האור בקצה המנהרה״ תרתי משמע. היו הרבה אזרחים שבאו לעודד את בני המשפחות, גם הם חשים כמוני, מועקה, עצב גדול על כל מה שקורה בעניין החטופים ובמדינה גם כן. תקווה כמעט נגוזה.

הכנסת, הכי גרועה בתולדות המדינה יוצאת לפגרה!.

אתמול בכנסת, ח״כ פינדרוס למשפחות החטופים שמחו על יציאת הח״כים לפגרה, אמרה יאללה יאללה.

וראש הממשלה שותק!.

ל-134 חטופים שנמקים במנהרות בעזה - אין פגרה!. 
‏לפצועים שמצבם רק מחמיר - אין פגרה!

‏ל-134 משפחות שלא עוצמות עין - אין פגרה!.

‏לנרצחים, שיש להביאם לקבורה באדמתינו - אין פגרה!.
‏לאזרחי ישראל שמאוחדים בדרישותיהם להשיב את החטופים, אין פגרה!.
לחיילים ולמילואימניקים שנלחמים בעזה וילחמו בקרוב בצפון ולמשפחותיהם - אין פגרה!.

מציעה, שהח״כים  שיוצאים לפגרה שיצאו, לעזה במקום 134 החטופים, שעדיין נמצאים שם וכל יום שעובר, הוא דין מוות עבורם.

בדבר אחד אני בטוחה, שאם מי מבני משפחת נתניהו היה בשבי החמאס, ההתנהלות הייתה שונה לגמרי. והחטופים היו בביתם ולא נמקים בשבי החמאס.

להבה חשופה.

ילדים זו שמחה!.

מאמינה, שילדים זו שמחה גדולה, תמיד.

מאז, הטבח ב 7 לאוקטובר, הילדים מעוטף עזה ומהצפון, חיים יחד עם משפחותיהם כפליטים בארץ.

כמעט חצי שנה מאז החלה המלחמה, ותוכנית סדורה לחייהם אין.

צפיתי בכתבה, על ילדיי קיבוץ בארי, ששבו בפעם הראשונה לקיבוץ והלב נחמץ. ילדים שלא עשו שום עוול, ילדים תמימים, שאמורים לגדול בשקט ובשלווה(כך גם כולם) התעוררו לבוקר, השביעי באוק׳ וכל עולמם חרב, חייהם לא ישובו להיות כמו שאר הילדים, שלא חוו את הנורא מכל ב 7 לאוק׳.

חג פורים, הוא חג הכי שמח לילדים, חג של שמחה וצהלה, ילדים מתחפשים לכל מה שהם רוצים וחוגגים בהחלפת משלוחי מנות ועוד ועוד.

הילדים בצפון, שנותרו בבתיהם, חוגגים את חג הפורים, בצל האזעקות. ״בזמן פעילות לפורים – אזעקה נשמעה בדרום רמת הגולן: כ-600 ילדים נשכבו על הקרקע והגנו על הראש״.

ככה, ילדים לא צריכים לחגוג את חג הפורים.

ככה, ילדים לא צריכים לחיות!.

בנימה אישית, בתי, שכבר מזמן לא ילדה, כל שנה חגגה עם החבורה הנהדרת שלה את חג הפורים עם תחפושת מושקעת, משלוחי מנות(שחילקו בבתי חולים לילדים) ושתייה עד דלא ידעו:-).

השנה, בתי וכל החבורה התלבטו אם לחגוג את חג הפורים, בגלל המצב ובפרט בגלל החטופים שעדיין שבויים בעזה.

הוחלט, שאת משלוחי המנות, הם ימסרו לחיילים, שנמצאים בשיקום של בי״ח תה״ש.

בתי, שאת שרותה הצבאי, עשתה כתצפיתנית/ ומפקדת תצפיתניות, התחפשה לחיילת עם תג היחידה שבו שירתה.

החג נחגג, באווירה קשה ומחשבה על משפחות החטופים, בכיכר החטופים.

ככה לא צריכים לחגוג את חג הפורים!.

הלוואי ובמהרה נדע בשורות טובות.

להבה חשופה.

מוקדש לכל הנשים

ולמפקדות והלוחמות בצה״ל.💐💐

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"זו לא נחיתותן של הנשים, שגרמה לחוסר חשיבותן בהיסטוריה. זה חוסר החשיבות ההיסטורית שלהן שחרץ את דינן כנחותות"(סימון דה בובואר).

*ויברא אלוהים אשה מצלעו של הגבר.

ואת חוה יצר שתבחר בנחש לה כאבר.

לא תפוח רצתה כי באורכו של הנחש
כי טעמו של זה עדיף על תפוח בדבש.

ויירא האדם כי אשה בת ערווה היא
ויכסה מערומיו מבושה, כי חוה הרי חסרת בושה.

ותמדוד חוה גוף אדם בעיניה
ותמיד תחליפו כי זכר הנחש הארור לא מש ממנה.

גבולות וימים חצתה חוה האשה
כי מטעמו של הנחש לעולם לא רוותה.

*פוסט שנכתב בעבר הרחוק.

מבחינתי, כל יום הוא יום האשה.

להבה חשופה.

״אז אחרי שהיזם איל וולדמן הזיל דמעה היום בדיון אמוציונלי בוועדת המדע של הכנסת, מתברר שלשר החינוך העלוב יואב קיש יש בעיות גם בבית פנימה: בימים האחרונים התקיים בנושא דיון במשרד רה"מ בו השתתפה גם השרה מירי רגב, הממונה על טקסים וסמלים. היא מתחה ביקורת קשה על החלטת השר קיש לבטל השנה את פרסי ישראל (למעט בקטגוריית גבורה אזרחית). לדבריה, הגורם המוסמך לטיפול בנושא הוא הוועדה בראשותה, ולא קשקושי קיש. לא הגיוני, אמרה בדיון, שקיש החליט לבטל את הטקס על דעת עצמו בלי להעביר את זה כמו שצריך דרך הוועדה. גורמים שהשתתפו בדיון מספרים שרגב זעמה ואמרה שמדובר בטעות קשה והחלטה לא נכונה של קיש. והנה הטקסט של איל וולדמן עכשיו בכנסת: "בראשית ברצוני להודות לוועדת הכנסת למדע וליושב בראשה על ההזמנה לבוא ולדבר בפני הוועדה. 1. ברצוני להבהיר כבר בפתח הדברים שלא הגעתי לדיון כאן כדי להסביר מדוע אני ראוי לקבל את פרס ישראל ליזמות. לא ביקשתי את הפרס ואני לא רודף כיבודים. 2. אני כאן כי אני לא יכול להרשות לעצמי ולכל אלה שנלחמים עכשיו בעזה ובצפון לשתוק לנוכח התנהלות פסולה וספק חוקית בכל הקשור להחלטה הגורפת והתמוהה של שר החינוך לבטל את פרסי ישראל לשנה זו מלבד בקטיגוריות החדשות של ״ערבות הדדית״ ושל ״הצלה וגבורה אזרחית״. 3. אני טוען ויש לכך סימוכין רבים שההחלטה לבטל את כלל הפרסים ולשלול מאחרים (ולא רק מאיל וולדמן) את הפרס נבעה מכך שהוועדה שמונתה לצורך הענקת פרס ישראל בתחום היזמות המליצה או עמדה להמליץ עלי כזוכה בפרס. טענת שר החינוך כי אין מקום להענקת פרסי ישראל בזמן מלחמה היא המצאה שנועדה להסתיר את האמת מהציבור. האמת היא שמועמדותי לא נשאה חן בעיני כבוד השר וגורמים המקורבים לראש הממשלה ואולי אף לראש הממשלה משום שאני ידוע כמתנגד שלו ושל המהפכה המשטרית שניסה לחולל. 4. הטענה כי אין מקום להעניק את הפרסים בשל המלחמה היא המצאה מגוחכת מהזמן האחרון. המלחמה פרצה ב-7 באוקטובר, דבר שלא מנע מוועדות הפרס בכל הקטיגוריות לקיים דיונים ולגבש את המלצותיהן. החלטתו של השר לבטל את הענקת הפרסים בשנה זו, התקבלה רק בשל כוונת הוועדה ליזמות להמליץ עלי כזוכה הפרס. כלומר, החלטת השר היא לגופו של אדם ולא לגופו של ענין. 5. הטענה כי לא מחלקים פרסים בשעת מלחמה, לא רק שהיא טענה מומצאת אלא שהיא גם טענה מגוחכת. דווקא בזמן מלחמה יש לחזק את התחומים האזרחיים, את היזמות, את המדע ואת התרבות. משפחות מקריבות את היקר להן מכל וטובי בנינו מאבדים את חייהם כדי להגן ולשמור על החברה האזרחית. מדינה שהתרבות, המדע והיזמות מבוטלים במחי יד חדלה להיות מדינה דמוקרטית. דווקא בשעות נוראיות אלו יש לחזק את החברה האזרחית. לצערי, הממשלה הנוכחית חותרת ללא הרף מתחת ליסודות החברה והדמוקרטיה. 6. אם הייתה אמת בטענת השר הרי שניתן היה לצפות לביטול כל טקסי יום העצמאות אבל זה לא קורה. אדרבא, אני לומד מכלי התקשורת כי קיימת כוונה לערוך ברוב טקס את טקס המשואות ולהביא אליו את מיטב אמני ישראל. גם את חידון התנ״ך אין כוונה לבטל. מה ההבדל בין טקסים אלו לטקס פרס ישראל? ההבדל הוא-איל וולדמן. 7. אני טוען שההחלטה לבטל את הענקת פרסי השנה נבעה מכך שהשר ידע שהוא לא יוכל לפסול את מועמדותי בלבד ולכן ביטל את כלל הפרסים השנה. זה דבר בזוי והזוי מאין כמותו. 8. אני טוען שהשר לא פעל על דעת עצמו אלא על פי הוראות מגבוה. לפי מה שנמסר לי, מי שבחש בהחלטה לפסול למעשה את מועמדותי הוא אחד, מר שלומי פוגל, איש עסקים ידוע המקורב לראש הממשלה ולרעייתו. לאחר שנודעה כוונת הועדה להמליץ על מועמדותי, הפעיל פוגל לחצים כבדים על מי מחברי הוועדה להמליץ על מועמדת אחרת מהמגזר הנכון ולחזור מהכוונה להמליץ עלי. רק לאחר שהוועדה עמדה בלחצים הכמעט בלתי אפשריים שהופעלו עליה ודבקה בהחלטה להמליץ עלי, לא נותרה לשר החינוך, בעצה עם גורמים נוספים, ברירה אלא לבטל את כלל הפרסים. כאמור, משום שלא היה בידו לפסול רק אותי. 9. אני נמצא לפניכם כאזרח מודאג. אם כך מתנהלים מוסדות המדינה, קיים ספק רב כיצד הם מתנהלים בעניינים קריטיים לקיומה ולשלום אזרחיה. השאלה היא האם גם בנושא החטופים, בנושא הלחימה ובנושא היום שאחרי, מונחים קברניטי המדינה על ידי שיקולים זרים ואישיים? 10. אני מצפה מוועדת הכנסת הנכבדה שלא להרפות מהנושא. אני מצפה מחברי הועדה לפנות ליועצת המשפטית לממשלה על מנת שתורה על פתיחת חקירה בכל הקשור להחלטה לבטל את פרסי ישראל ולמה שקדם לה ולחקור מי היו כלל הגורמים שבחשו בענין וגרמו לשר החינוך לקבל את החלטתו הפסולה. ראוי שחקירה זו תגיע עד לראש הממשלה ולמקורבת אליו ביותר. ככל שהיועצת המשפטית תחליט כי יש מקום לברר את הפרשה אעמיד עצמי לרשותה.11. העניין חשוב לי מאד כי זו ארצי מולדתי שלמענה נלחמתי (בכל הגזרות) ואדמתה ספוגה בדמה של בתי האהובה דניאל ובן זוגה האהוב נעם שי שהיה לי כבן. של דודי גיורא יואל ישינסקי שנהרג ב1971 במסוק שחזר מפעילות לוחמה אלקטרונית במצריים. בשם חברים קרובים טובי בנינו ובנותינו וחללי מערכות ישראל שנהרגו במבצעים ופעילויות שונות . ובשם החטופים שעדיין מוחזקים ועוברים תופת כל שנייה בעזה. שחלקם קשורים אליי בדרכים שונות. 12. כולי תקווה שהוועדה תמשיך לחקור את הנושא יחד ובעזרת היועצת המשפטית לממשלה להבין את התהליך האסור שהתנהל במהלך לפסול את פרסי ישראל. ומה תפקידו של מר פוגל היה בתהליך ובשם מי הוא פעל. 13. אני רוצה לברך ולהתנצל בפני כל חתני פרס ישראל שנבחרו ואשר שר החינוך, מר פוגל, ושולחיהם ביטלו את הפרס להם היו ראויים ככ השנה. פרס מכובד מאד שמוענק כבר 71 שנה שמעולם לא בוטל גם בעיתות מלחמה".(כתב בן כספית).

בנימה אישית, יש כאלו שיצקצקו בלשון ויאמרו ״בן כזבית״.

איני חושבת כמותם.

לשאול, את היזם ולדמן (תרומתו למדינה, ובפרט לאחר ה7 לאוקטובר הארור, למפונים מהצפון והדרום, אינה מוטלת בספק).

האם, התנהג כשורה במעמד קבלת הפרס, דקותיים לפני שהשר קיש ביטל, זה אומר הרבה יותר עד כמה בנימין נתניהו וממשלתו, עוסקים בטובתם האישית ולא בטובת המדינה והאזרחים.

שימו לב, לדברים שאומרת השרה רגב.

134 חטופים, נמצאים עדיין בידי אנשי החמאס המתועבים, כל יום שעובר, בעודם בשבי, הוא גזר דין מוות עבורם.

להבה חשופה.

קראתי

במעט על מסיבת העיתונאים של ביבי.

האיש, מנותק מהמציאות יותר נכון חסר בוחן מציאות.

בחירות אמר, עוד כמה שנים..

לא ביבי, בחירות כעת!.

כל יום שביבי ראש ממשלה, הוא עוד יום של נזק  למדינה ולאזרחים, מבחינה מדינית, כלכלית וחברתית.

ביבי, במקום לקבל את עצותיו של ביידן, תוקע לביידן אצבע בעין ואומר מעל כל במה ומקרופון, שאף אחד לא יכול לומר לנו מה לעשות וכל העצות מובילות להפסד ולא לניצחון מוחלט במלחמה ומיגור חמאס. (תרגום חופשי שלי).

ביבי, הלא יקר, תתעורר אין  דבר כזה מיגור חמאס.

הצבא, יכול להרוג מאות ויותר מחבלים.

אבל! לא יכולים למוטט תפיסת עולם של החמאס.

ביבי, הלא יקר, אין דבר כזה נצחון מוחלט.

כן הצבא, הנפלא שלנו, עושה רבות משמיד תשתיות ומנהרות. גם כעת לאחר כ 4.5 חודשים של מלחמה, עם מאות חיילים יקרים שנהרגו ואלפיי חיילים פצועים. עדיין קיים הלהט, בעיניי הלוחמים והמפקדים, המצויינים שלנו.

המבצע להחזרת 2 החטופים, היה מבצע מוצלח שנתן לי המון גאווה וקצת שמחה. כן יש לנו צבא וימ״מ מצויינים, שלקחו אחריות אחרי, השואה של ה 7 באוקטובר. הם התעשתו ועושים הכל למען הביטחון, של האזרחים והשבת החטופים.

אבל!.

בלי להגיע למשא ומתן, לשיחרורם של 134 החטופים שלנו בעזה, לא ניתן יהיה להשיב את החטופים לחיק משפחתם.

לי, באופן אישי נראה, שביבי מקריב את החטופים למען השרדותו הפוליטית. בניגוד לאחיו יוני שהקריב את חייו, למען הצלת החטופים באנטבה.

את המלחמה צריך לסיים, ולעשות הכל למען השבת החטופים.

אך ביבי, מסיבותיו שלו - השרדותו הפוליטית, מסרב להקשיב לקולות בעם, שגם (כנראה) רוחשים בתוך מפלגתו, הדורשים  את השבת החטופים. ותאריך מוסכם לבחירות.

כל יום שביבי נשאר בשלטון, הכלכלה נהרסת (המיתון כבר כאן) ומצבנו המדיני בעולם, מעולם לא היה גרוע כל כך.

ואף מילה על חוק הגיוס המעוות, אשר ברור לכולם שלא יעבור בשקט ובמחשכים.

וכל זאת על ראשו של ביבי, הנשלט ע״י בן גביר, סמרטוטוביץ והחבורה הקיצונית בממשלת החורבן.

ובנימה אישית.

אם החטופים לא ישובו מעזה למשפחותיהם, אין לנו זכות קיום מוסרית כחברה. לא תהיה תקומה למדינת ישראל, לאחר השואה של ה 7 לאוקטובר בעוטף עזה.

בנימין נתניהו, וממשלתו הארורה יזכרו לדראון עולם ובדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל, השואה של ה 7 באוקטובר בחוטף עזה, יירשם על שמו וממשלתו הבזויה והארורה.

להבה חשופה.

״במבצע נועז: החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר חולצו בחיים מרפיח.
צה"ל הודיע על חילוץ החטופים במבצע הירואי ומורכב במיוחד, בשיתוף של שב"כ וימ"מ • המבצע תוכנן במשך תקופה ממושכת ובוצע הלילה באזור השעה 1:00״.

השבת כל החטופים למשפחותיהם, זו חובתה המוסרית של ממשלת ישראל וכל הנוגעים בדבר.

עלינו, החברה האזרחית המדהימה, לא לשכוח את משפחות החטופים.

כל יום

שעה שעה.

אם, מדינת ישראל לא תשיב את כל החטופים למשפחותיהם, אין לנו תוקף מוסרי כחברה ועם.

ולא תהיה תקומה למדינת ישראל.

כאחת שנמצאת לעיתים קרובות בכיכר החטופים, יחד עם הקרובים לי וחבריי, יודעת עד כמה התמיכה וכן גם העזרה של האזרחים למשפחות החטופים, מסייעת להם מאוד.

בבקשה, בואו לתמוך במשפחות החטופים.

*הפרחים, לצה״ל לשב״כ ולימ״מ.

להבה חשופה

14.1.2024

זהו יום הולדת של אמי ז״ל. לו הייתה אמא בחיים היינו חוגגים, 100 שנים להולדתה בגרמניה.

אמא, הייתה פנתרה, אשה שעברה חוויות לא קלות בהיותה נערה בגרמניה הנאצית.

קצרה היריעה מלספר, איזו אשה פטריוטית וציונית

אמא, מדהימה, מלאת שמחת חיים גם כן.

7 שנים, אמא לא איתנו.

זה קשה  וכואב מאוד.

הזמן, ממש לא ״עושה את שלו״.

אמא! את חסרה לנו מאוד.

14.1.2024

זהו יום שמציינים 100 ימים בשבי של כ 136 גברים, נשים, נערות ותינוקות של מש׳ ביבס בשבי החמאס בעזה.

100 ימים, עם ישראל  תומך, מעודד ומלווה את משפחות החטופים , בכיכר החטופים.

גם אני נמצאת שם לעיתים קרובות. בשיחותיי עם קרובי המשפחות, ניכר שגם עם התקווה, לעיסקה להחזרת החטופים, גם היאוש החל לתפוס מקום במנעד הרגשות שלהם.

אומרים שהתקווה מתה אחרונה, מאידך יש תחושה בקרב משפחות החטופים, והרבה מאוד אזרחים שהממשלה, אינה עושה מספיק למען השבת החטופים, לחיק משפחתם.

כל יום שעובר, זה עוד יום טרגי של סבל נוראי לחטופים בשבי החמאס.

100 ימים, בשבי החמאס בעזה, מי יודע מה עלה בגורלם?.

זה הזמן, להרים קול צעקה גדולה, לממשלה ולעולם כולו

החזירו אותם הביתה כעת!.

100 ימים של מלחמה.

מייחלת ומקווה, לימים של בשורות. שכל החטופים וכל הלוחמים והמפקדים הלוחמים בעזה ובכל מקום, יחזרו במהרה הביתה!.

להבה חשופה.

השישה באוקטובר חזר. שמעתי את השר ברקת אומר שניהול המלחמה מופקר, ושמעתי את נתניהו עונה שאמריקה לא אומרת לנו מה לעשות, ושמעתי את הנשיא מזהיר את הפוליטיקאים אבל בלי שמות, הוא נזהר בדיוק כמו אז, ושמעתי את בן גביר עושה לנתניהו 'בר-לב' ואת אמסלם חוזר ומטריד את הרמטכ"ל כמו רגב, איזו חגיגה, איזו חגיגה, ואת הגידופים הנוראים על הורים שכולים ועל חטופים וחטופות בעזה ועל הוריהם, המגמה השתנתה, אין ספק, מאחדות לקללה. והיא לא משתנה מאליה. יש שעובדים בזה. השר לשעבר יזהר שי, ששכל את בנו ירון בשבעה באוקטובר, וחטף קללות לא מעטות, הפציר ברה"מ לקרוא ולדרוש מעדת המחרפים לעצור. שזה לא יתכן ולא מקובל. הוא לא נענה. אם רק אפשר היה לתלות שמיכה עבה בין הלוחמים לבין הנבחרים ודבריהם בממשלה, ולהסתיר מעיניהם את מעשה הזוועה שהנבחרים נוהגים ברגע הזה. הלוחמים נמצאים שבעים יום עם אצבע צמודה על ההדק, מתח מוטרף, חללים לא מעטים, ואש מאיימת 24 שעות, ואלה מחרפים ומגדפים במקהלה. מאז שמעי בן גרא לא נתקלנו בעדת מקללים שכזו. המערכה עוד ארוכה. האש עוד תימשך. הצפון חייב תגובה. הדרום חייב טיפול. התשתית הכלכלית נסדקת והולכת ואנחנו חייבים אחריות ואחראים על ההגה. עכשיו אחריות, עכשיו אחראים.

כתב - רינו צרור בX.

להבה חשופה: