משאלות לב

שבוע עבר מאז שהכרנו.

סאשן הכירות קליל.
שני מפגשים ונילה
סאשן אמיתי ראשון, סאב ספיס ונפילה לזרועותי. אפטר קר חמים מאוד.
סאשן שני, בכי פורקן מדהים

סאשן שלישי, בטבע. שני גמירות על פי פקודה ללא מגע.

תקשורת מדהימה!!!!!
אינטימיות מטורפת!!!


וואו.
תודה לך...

היא הפתיעה אותי לגמרי. ומילאה לי את כל המצברים.

המשך בהחלט יבוא

היתרון במטוס פרטי....

שאפשר להעביר טיסה בסאשן.

בטיסה הקודמת לאירופה מדדת שמלות ודיגמנת את ה WW החדשים אפילו הפתעת אותי עם ה aSS שמתחבר אינטימית.

אני במקביל בטלגרם לגבי השייט. עדיין לא בטוח שאני מבין למה צריך בגדי ים כלל.

עכשיו אני לבד חושב עם להתכתב. גקארםןאדךןפ.

אני משגר את הוראות ההכנה בבוקר בטלגרם. וממשיך בשיגרת היום.

אורז דברים לחודש וטיפה, הקורנה משגעת את כולם עדיין כך שצריכים להיות מוכנים לעיקובים (מיותרים).

הולך למשרד מיילים, טלפונים, פגישות ואז פוגש את עיינך. אני מבין שאת ההוראות קראת, עכשיו נשאר לבחון את הביצוע. אני ממשיך בפגישה ללא כל הפרעה, יש הרבה מה להספיק לפני הנסיעה הרי מיליונים תלוים בהצלחתה. לאחר נצח קצר הפגישה מסתיימת. אני חוזר למשרדי את ממתינה שם לביקורת. אני מוציא סיגר ומבקש מלילך המזכירה הפסקת חשיבה. לילך מאשרת שיש לי בדיוק 72 דקות. אני סוגר את הדלת מתיישב ומדליק את הסיגר. אני מסמן לך לעמוד לביקורת. את מיד עומדת ומפסקת רגלים, פותחת את החולצה שני כפתורים ואוספת את השיער למעלה. אני מתיישב ומדליק את הסיגר. אני נותן לך לעמוד כך דקות ארוכות (13 דקות בדיוק). אני קם ומתקרב מסמן לך לפתח את פיך. אני נותן בפיך את הסיגר. עכשיו מתחיל הטקס. אני סובב אותך ובוחן את ההכנות. סוקר את נעלי העקב השחורות שקנית בנסיעה הקודמת. את הלק ג'ל המושקע ואת קולר העור שהכנתי במו ידי עבורך (3 דקות). 

אני פותח את התיק שלך, ראה שלא פיפסת דבר. אני לוקח את הסיגר מפיך ומושך ממנו ארוכות (דקה). אני מחזיר אותו לפיך וידי עוברות על צווארך וציפורניי על עופך. אני רואה אותך מתנגדת לצמרמורת. ידי השמאלית יורדת למחשוף אשר הכפתורים השאירו. היא מפרידה את הבד מהחזה שלך מרגישה את נשימותייך. אט אט יורדת מטה וחופנת את שדך השמאלי. האצצבע והאגודל מוצאות את הפטימה ואת העגיל התלוי ממנה (4 דקות). היד עוברת לשד הימני הכל תקין גם שם (דקה). אני לוקח את הסיגר חזרה מעשן קלות. ידי הימנית בעודה אוחזת בסיגר סוקרת את רגלייך, עולה מהברך מעלה עד לקצה החצאית. הן חלקות למשעי.אני נעמד מאחוריך ידי עולה מתחת לחצאית חופנת קלות את האכוז ומפרידה בין פלחיו, עוד ווי. אני נעמד מולך צמוד ידי חופנת אותך מקדימה, אני רואה על פנייך את השתוקה ואת הפחד. את נעה אחורה למגע הקצה הרטוב של הסיגר בעור השפתיים החלק שלך. אני מחייך חצי חיוך (8 דקות). אני ניגש לתיק שלך ומוציא את קופסאת התכשיטים. פתוח ומחפש אותו, מקל קטן באורך של 12ממ מזהב עם שני קוביות בסוף מפנינה. אני פותח את ההברגה ומניח את החלקים על השולחן. אני מסמן לך לפתוח את הפה.  שולף את השד שלך באמצאות הפיטמה. פותח את ההברגה של העגיל ומסיר את המשקולת הקטנה. מסובב את הטבעת עד שד משתחרר, הוא משתחרר ובורח חזרה מתחת לחולצה. אני מניח את העגיל בתוך קופסאת התכשיטים. אוסף מהשולחן את את מקל הזהב ביד ימין מושך את הפיטמה החוצה וביד שמאל מחדיר את המקל לפיטמה. סוגר את ההברגה עוזב את הפיטמה והיא מתחבאת שוב (6 דקות). אני לוקח את הסיגר ומעשן תוך מבט חוקר על גופך היפה, סוקר את קימוריך ומבחין בניצנוץ קל על ירכך. אני מעביר את ידי הימנית על ירכך ומרגיש רטיבות קלה. ידי מתקדמת לעבר המקור. פתאום את מתקווצת נרתעת ומוציאה יללה קטנה. הסיגר נשק לרטיבות בירכך אך לא השאיר סימן. ידי ממשיכה לכיוון מקור הרטיבות. בהגיעה היא מרגישה אותך. אני מוציא ממחטה מכיס החליפה מנגב אותך ומחזיר אותה לכיס (9 דקות). אני מסיים את הסיגר ולוחש לך "את כמעט מוכנה, עכשיו השעני קדימה על השולחן" (2 דקות). את נשענת קדימה מרפקים על השולחן. אני מרים את החצאית מפסק אותך ובוחן את הפלאג. אני מחליט שאני מרוצה איתו (3 דקות). אני מרים אותך מהשולחן ומחבק אותך צמוד צמוד, נושם אתך ומשתכר מריח גופך (18 דקות). אני מורה לך לצאת. ולהמתין לי במלון. אני מתארגן לפגישה הבאה (4 דקות).

...   

אני פוקח את עיני לאט, בתחילה החדר והאור משחקים עם דימיוני. אט אט אני מתעורר נושם את הבוקר החדש.מסתכל בשעון 5:27 בבוקר.

אני מסתכל לימני וראה אותה שוכבת ללא שמיכה. האור מהחלון נופל על עורה הבהיר, מדגיש את קימוריה. הוא מוחזר כברק על הקיר מאבזם הקולר. מבטי נמשך אל סימני האתמול. אני מסתובב על צידי וסופר את נשמיותיה. פניה מוסתרות ממני, שעירה השחור מונח מעליה כמשתוקק ליפול מהמיטה. את סוקר את גופה הענוג. בתחילה העכוז הפצוע הפונה מעלה, את גווניו האדומים והסגולים את קווי הדם הישרים כסרגל ואת הנפיחות סיבבן. היא בשינה עמוקה רפויה לחלוטין עכוזה פתוח בטבעיות כך שהזנב נופל בין רגליה. הוא מושך אותי להביט ברגליה, הקעקוע על ירך ימין נבלע בחלקו ע״י המטומה סגולה. קרסוליה עדיין בכפתים. פתאום גופה מצתמרר כאילו הוא מרגיש את מבטי המלטפים. נקבוביות גבה ניצבים אחד אחד ושיערה סומר. 

אני מחפש את פניה ואינם, רק גלים שחורים של ים מושלם. ידיה מעל לראשה, מזמינות צומת לב לשדה הימני. הוא משחק עימי, מכסה טפח חושף תחילת קעקוע. סימני האתמול ניכרים גם כן. היא תזכור את האתמול שתלבש את החזיה החדשה שקנינו. אני ממשיך לבהות, לאהוב, לתהות, להעריך, להזכר...

פתאום אני מרגיש את שפתיה נושקות לי בעדינות חרש. בוקר טוב, השעה 8.