אני יושבת במישרד...אנחנו מתקתקים מילים אחד לשניה במחשב..
קובעים שעה מדוייקת, במבצר שלי ושלך...המקום הקבוע שלנו..
הזמן מתקרב ואני מרגישה את החום שבי עולה...
ניכנסת לרכב..נסיעב של חצי שעה, אתה שולח לי הודעות תידרוך...אסור לי לדבר..
ברכב, אני מחליפה בגדים לפי בקשתך...תוך כדי נסיעה..מג'ינס וחולצה..לשמלה שחורה קטנה וסקסית שכניראה שלא יהיה לי שימוש בה יותר..
מגיעה, ניכנסת למעלית..עומדת מול הדלת....חולצת נעליים, על הידית ממתין לי כיסוי עיניים אדום.
אני מכסה את העיניים...פותחת את הדלת וניכנסת..
אני לא רואה כלום למעט ניצנוצים שלנרות מכל מקום
אני מתיישבת על הבירכיים במרכז החדר וממתינה....
נבוכה..
שקט מסביב ורק ריח של נרות וסיגריה..אני יודעת שאתה שם, אבל לא יודעת איפה בדיוק...מולי, בחדר שינה, מאחוריי....
הזמן עובר ..קצב הנשימות שלי עולה, ההתרגשות והציפייה מציפים אותי..
פתאום אני מרגישה את הנשימות שלך מולי..התגעגעתי אליך מאוד..אסור לי לנשק, אסור לי לדבר..
אתה נעמד מאחוריי..אוזק אותי עם הידיים מאחורה..
אני מרגישה משהו חד מלטף לי את הפנים..
חד וקר..
כניראה שזו אחת מהסכינים המדהימות שלך מהאוסף..
אני מתמכרת להרגשה, מרגישה בטוחה..
הסכין יורדת לאט מהפנים לגרון, לאיזור החזה..
ובתנועה חדה אתה חותך לי את השמלה..חושף רק את השדיים..
שורט לא שורט לי את הפיטמות שמיזדקרות אליך בדום מתוח...
אני מרגישה את הרטיבות בין רגליי מיתפשטת..
הסכין יורדת על ביטני..במיפשעה ..
אתה אומר לי לפשק..
אני ממושמעת..פוערת את גופי אליך.
מישתוקקת להרגיש אותך.
(המשך יגיע)
אוהבת אותך בגופי ונישמתי יקירי...
לפני 18 שנים. 26 בדצמבר 2005 בשעה 22:44