אני עצבני, באמא שלי אני עצבני רצח, מי שבא לי בעינים אני מחטיף לו מכות.
אני לא עצבני על הנשמה שלי, למה שהיא יודעת איך לעשות לגבר שמח. איך שהיא מביאה לי תתחת שלה אני מרוצה ממנה.
אני עצבני על השעה. כוס אומו, מה זה לקום בשעה כזותי? ז'קי בחיים לא קם לפני שתים בצהרים, ומאז שיש לי תמסעדה המזדיינת הזותי אני קם כל יום בעשר.
במקום לקום בפנאן, להסתלבט במיטה עוד שעה על סרט שמעמיד לי, נשמה מתקשרת ומתחילה לדבר לי ככה יפה באוזן, אתה המלך שלי, אתה הגבר שלי, אני מה זה רוצה להוריד את החגורת צניעות ולהביא לה עכשיו על הבוקר. וישר נעמד לי, אבל אחרי שהיא מחרמנת אותי ככה היא פתאום מביאה לי צחוק ואומרת לי ללכת לתקלח ולקום למסעדה.
באמא שלך זה חיים זה?
ככה הייתי קם בסבבה, יוצא מהבית בשלוש אחרי שפינקתי את עצמי או אחרי שפינקו לי אותו, יושב שותה אצל חמו קפה, מעביר אותה בדיבורים עם הבחורים על המכות של הלילה, מקבל אחוזים, למה כל אחד שעובד בתקווה צריך לביא לי אחוזים. משחק שש בש. ואז מסתכל את מי לזיין.
עכשיו אני קם, מתקלח וישר רב עם הסינים שמשפצים לי תמסעדה. למה אלה יותר גרועים מערבים. שונאים לעבוד.
באמא שלי, רק תבוא הנשמה שלי הביתה מהלימודים אני קורע לה תצורה על זה. למה רק בגלל הבכי שהיא יביאה לי פתחתי תמסעדה. היום היא מפנקת תגבר שלה למה שיהיה לו כוח לקום כל יום לחיים האלה.
אה וגם כן אני קורע לה תצורה היום על איך שהיא מדברת על הכוסית של מומו. למה מומו כמו אח שלי והיא תביא לו כבוד בטוב או שאני יראה לה איך מביאים כבוד.
באמא שלי לקח כוסית שווה מומו. הבאתי אותה איזה יום אצלי, זותי נמרה. לא עוזבת את הגבר עד שהוא מת. רוצה שיקח אותה איזה עשר פעמים עד שהיא מתעייפת. אבל מה היא לא מביאה תתחת כמו הנשמה שלי. איזה תחת יש לנשמה שלי, באמא שלי אני מת, אבל במקום לעשות לו בפינוק כמו שמגיע לו, אני צריך ללכת לסינים. כוס אומו.
לפני 19 שנים. 26 ביולי 2005 בשעה 7:34