ז'קי ומומו מהתקווה

זה מה שקורה לגבר שלוחץ תאישה שלו לעשות כבוד לאמא שלו, ושוכח שאמא שלו ממש לא אישה קלה, ושלא סתם אבא שלו מת מהתקף לב אחורי לילה שלם שהאישה שלו שהיא האמא של הגבר ששכח, חקרה אותו בשתי וערב בחקירה צולבת על איפה הוא היה ביום לפני, ולמה הוא חזר באיחור של עשרים דקות לבית.
ואללה הכל היה כמו שהכפרה סיפרה בבלוג שלה. אחרי כל החקירות שאמא שלי חקרה תכפרה, הלכתי לשירותים לדפוק קצת אגרופים באסלה למה ירגשתי שעוד רגע אני מעיף תשולחן ואת כל מה שיש עליו, וחראם, הכפרה ישקיעה הרבה כסף.
איך שאני יוצא משם אני רואה, חורבן בית המקדש. הכפרה לא בבית (שמעתי תדלת נטרקת חזק אבל לא ידעתי למה כשהייתי בשירותים), ואמא שלי עומדת על כסא ומנקה תמנורות.
ישר יבאתי לה, אמא איפה הכפרה שלי, והיא אומרת לי הלכה.
מה הלכה? לאן הלכה? ועוד רגע החולצה נקרעת ממני מרוב שכל הוורידים מתנפחים לי בכל הגוף.
הייתה חוצפנית והלכה, אומרת לי אמא שלי.
נהייה לי חושך בעינים.
אמא תרדי מהכסא אני מביא לה.
לא יורדת למה האישה שלך לא מנקה תמנורות, תראה כמה אבק יש במנורה, אמא שלי מביאה לי בתשובה, ואני עוד רגע שובר תכסא שהיא עומדת עליו.
לא שברתי. במקום זה ירמתי אותה מהמותניים באוויר, והיא צועקת מהבהלה, ואני מושיב אותה בכסא.
יה ואללי, ככה עושה הבן שלי, רוצח גידלתי, אמא צועקת.
תקשיבי לי אמא, ותקשיבי לי טוב, אני אומר לה. עד היום מה שאמרת עשיתי. המילה שלך היתה כמו המילים של אלוהים בהר סיני. אבל בחיים של כל גבר מגיע הרגע שהוא צריך לבחור בין אמא שלו לאישה שלו. ותקשיבי לי טוב אמא. הכפרה זותי האישה שלי, איתה אני חי. איתה אינשאללה יום אחד אני יתחתן מתי שהיה תהיה כבר עייפה מלגיד לי לא. ואת עכשיו בוחרת הבן שלך או הדלת. או שאת מביאה כבוד לאישה שלי שרצה לעשתה בשבילך ארוחה, או שאת לא רואה יותר תבן שלך.
ואללה פעם ראשונה שראיתי תאמא שלי שותקת בפה פתוח.
עכשיו תשמעי טוב, אני ממשיך לביא לה, אני הולך לחפש תאישה שלי, ואת מנקה פה, ואת עושה פה ארוחה במיוחד בשבילה, בשביל האישה של הבן שלך, ובשביל הכבוד שאת נותנת לבן שלך שכל החיים נתן לך כבוד ודאג לך. ואם את לא רוצה לעשות ארוחה, ולביא לאישה שלי כבוד ולעשות איתה סולחה, יש לך פה מאה שקל, קחי מונית ואל תתקשרי אליי יותר. יבנת את זה?
יה יבני זותי לא האישה בשבילך אמא שלי מנסה לגיד לי.
ישר תפסתי תשולחן ויעפתי אותו ואת כל מה שהיה עליו על הקיר.
רק אני יחליט מי האישה בשבילי יבנת תזה? צעקתי עליה ככה שכל התקווה נעמדה בחוץ לשמוע.
והיא מתחילה לבכות לי, ואני עושה תלב שלי אבן, למה אף אחד לא יפגע באישה שלי וישאר שלם, גם לא האמא שלי.
ככה חצי שעה היא בוכה, ובסוף מתי שהיא ראתה שאני לא נרגע, היא באה אליי קרוב.
סליחה יה יבני, לא רציתי לעשות לך רע, רק רציתי תאישה הכי טובה לבן שלי, אבל אם היא טובה לך היא טובה לי, סליחה עיניים של אמא, תלך תחזיר תאישה שלך ואני יפנק אותה ויהיה בשבילה כמו אמא מעכשיו.
והיא אומרת תמילים האלה ואני עוד רגע זולג מהעיניים למה האמא שלי נתנה תחיים שלה בשבילי.
תהיי טובה לאישה שלי? אני שואל שוב.
אני יהיה לה כמו אמא, מבטיחה יה יבני, רק אל תכעס על האמא שלך. לך תביא אותה.
כל הלילה חיפשתי תכפרה. נסעתי לכל החברים שלה, עשיתי פשיטות עם הבחורים שלי אצל כל המקורות שלה, לבדוק שמהכעס היא לא מקבלת איזה מקור. בסוף בשמונה בבוקר אני חוזר לבית עייף, רעב ועצבני.
אמא שלי כבר ערה, מחממת תג'חנון, אבל כמה שאני רעב אין לי תאבון.
נכנסתי לתקלח וישר לקחתי תקסדה למשיך לחפש תכפרה, אבל אז הדלת נפתחת ואני רואה אותה בדלת.
ישר כל העצבים עפו לי מהנשמה. איך שראיתי אותה ישר תפסתי אותה וחיבקתי, ואני מנשק אותה, והיא עצבנית בידים שלי אבל הגוף שלה מחזיר לי נשיקות, אבל המבט שלה עצוב.
ואז אמא שלי באה בינינו.
כפרה אומרת אמא שלי, אני טעיתי בהתנהגות שלי ופגעתי בך, ואני מבקשת ממך סליחה עכשיו. הבן שלי זה כל מה שיש לי בחיים ותמיד חשבתי שהוא יקח אישה שתהיה כמו אמא שלו שידעה לתת כבוד לגבר שלה כמו שפעם היו נותנים כבוד.
ואני רואה תעיניים של כפרה נעשות עוד פעם ברקים אבל אמא שלי ממשיכה.
אבל כפרה, אני מבקשת סליחה למה ניסיתי לכפות על הבן שלי תאישה שאני רוצה בשבילו ולא תאישה שהוא רוצה בשבילו, ויבנתי שטעיתי, ואני רוצה לכפר כי פגעתי בך ואלוהים אמר שהוא סולח על עברות שבן אדם למקום אבל לא על עברות שבין אדם לחברו, ואת האישה של הבן שלי ואת צריכה ליות כמו הבת שלי ולא כמו אוייבת.
ואמא שלי מוציאה ג'חנון מהסיר ושמה בצלחת, ושמה תצלחת בשולחן ואומרת לכפרה, תבואי תוכלי כפרה, מהידים שלי, ידים שילטפו אותך מעכשיו כמו שאמא מלטפת תבת שלה.